 |
Στίχοι: Άλκης Αλκαίος
Μουσική: Θάνος Μικρούτσικος
Πρώτη εκτέλεση: Δημήτρης Μητροπάνος
Πόσο σου πήγαιν’ η βροχή
κείνο το βράδυ του Γενάρη
κι έλεγες μέσα στην βοή:
"Κανένα μέλλον δεν μπορεί
αυτό που ζούμε να μας πάρει"
Τώρα ποζάρεις στο γυαλί
σαν θεατρίνα στη σκηνή
τι να σου λέω για το χθες
για τις καμένες μας Ιθάκες
εσύ γυρεύεις παρτενέρ
για να σου δίνει τις ατάκες
Πόσο σου πήγαινε το φως
κείνο το χάραμα του τρόμου
κι έμοιαζες μες στα γέλια σου
και στα χρυσά κουρέλια σου
φευγάτη Παναγιά του δρόμου
Τώρα ποζάρεις στο γυαλί
σαν θεατρίνα στη σκηνή
τι να σου λέω για το χθες
για τις καμένες μας Ιθάκες
εσύ γυρεύεις παρτενέρ
για να σου δίνει τις ατάκες
|  |
מילים: Alkis Alkaios
lyrics
מוסיקה: Thanos Mikroutsikos
ראשית ביצועים: Dimitris Mitropanos
כמה התאים לך הגשם
באותו ערב של ינואר
ואמרת בתוך השאון:
"שום עתיד איננו יכול
לקחת מאיתנו את אשר אנחנו חיים"
עכשיו את מעמידה פנים בזכוכית (של הטלוויזיה)
כמו שחקנית זולה על הבמה
מה אספר לך על העבר
על ה"איתקות" המפוחמות שלנו
את מחפשת (שחקן) שותף
לתת לך משפטי הובלה (כדי) לדקלם את התפקיד שלך
כמה התאים לך האור
באותו שחר של האימה
ודמית בצחוקיך
ובלבושיך המוזהבים
למדונה (זונה) של רחוב גנובה
עכשיו את מעמידה פנים בזכוכית (של הטלוויזיה)
כמו שחקנית זולה על הבמה
מה אספר לך על העבר
על ה"איתקות" המפוחמות שלנו
את מחפשת (שחקן) שותף
לתת לך משפטי הובלה (כדי) לדקלם את התפקיד שלך
| |
