 |
Στίχοι: Νίκος Γκάτσος
Μουσική: Μάνος Χατζιδάκις
Πρώτη εκτέλεση: Αλίκη Καγιαλόγλου
Άλλες ερμηνείες:
Βασίλης Λέκκας
Μάριος Φραγκούλης
Μαρία Φαραντούρη
Αλκίνοος Ιωαννίδης
Μανώλης Μητσιάς
Σαββίνα Γιαννάτου
Ακούστε την ιστορία του Κεμάλ
ενός νεαρού πρίγκιπα, της ανατολής
απόγονου του Σεβάχ του θαλασσινού,
που νόμισε ότι μπορεί να αλλάξει τον κόσμο.
αλλά πικρές οι βουλές του Αλλάχ
και σκοτεινές οι ψυχές των ανθρώπων.
Στης Ανατολής τα μέρη μια φορά και ένα καιρό
ήταν άδειο το κεμέρι, μουχλιασμένο το νερό
στη Μοσσούλη, τη Βασσόρα, στην παλιά τη χουρμαδιά
πικραμένα κλαίνε τώρα της ερήμου τα παιδιά.
Κι ένας νέος από σόι και γενιά βασιλική
αγροικάει το μοιρολόι και τραβάει κατά εκεί.
τον κοιτάν οι Βεδουίνοι με ματιά λυπητερή
κι όρκο στον Αλλάχ τους δίνει, πως θ’ αλλάξουν οι καιροί.
Σαν ακούσαν οι αρχόντοι του παιδιού την αφοβιά
ξεκινάν με λύκου δόντι και με λιονταριού προβιά
απ’ τον Τίγρη στον Ευφράτη, απ’ τη γη στον ουρανό
κυνηγάν τον αποστάτη να τον πιάσουν ζωντανό.
Πέφτουν πάνω του τα στίφη, σαν ακράτητα σκυλιά
και τον πάνε στο χαλίφη να του βάλει την θηλιά
μαύρο μέλι μαύρο γάλα ήπιε εκείνο το πρωί
πριν αφήσει στην κρεμάλα τη στερνή του την πνοή.
Με δύο γέρικες καμήλες μ’ ένα κόκκινο φαρί
στου παράδεισου τις πύλες ο προφήτης καρτερεί.
πάνε τώρα χέρι χέρι κι είναι γύρω συννεφιά
μα της Δαμασκού τ’ αστέρι τους κρατούσε συντροφιά.
Σ’ ένα μήνα σ’ ένα χρόνο βλέπουν μπρος τους τον Αλλάχ
που από τον ψηλό του θρόνο λέει στον άμυαλο Σεβάχ:
«νικημένο μου ξεφτέρι δεν αλλάζουν οι καιροί,
με φωτιά και με μαχαίρι πάντα ο κόσμος προχωρεί»
Καληνύχτα Κεμάλ, αυτός ο κόσμος δε θα αλλάξει ποτέ
Καληνύχτα...
|  |
מילים: Nikos Ykatsos
lyrics
מוסיקה: Manos Hatzidakis
ראשית ביצועים: Aliki Kayialoylou
אחרים הופעות:
Vasilis Lekkas
Marios Fraykoulis
Maria Faradouri
Alkinoos Ioannidis
Manolis Mitsias
Savvina Yiannatou
שמעו את סיפורו של כאמל,
נסיך צעיר מהמזרח, צאצא של סֶבָךְ (סינבד) יורד הים,
שחשב שהוא יכול לשנות את העולם
אך מרוֹת הן העצות של אללה
ונפש האדם חשוכה כולה
היה היו פעם אי שם במזרח,
רעב קשה ובארות המים יבשו.
במוֹסוּל ובבצרה תחת עץ תמר ישן
ישבו בוכים בכי מר כל בני המדבר
איש צעיר אחד בעל ייחוס בן למשפחת מלוכה
את קינותיהם שמע הוא ופנה לכיוונם.
הברואים הסתכלו עליו במבט עצוב
ואו נשבע להם באללה שהזמנים עוד ישתנו
לכששמעו העריצים את חוצפתו של הצעיר
לבשו שיני זאב ופרווֹת אריה ויצאו אל המרדף.
מן הפרת אל החידקל, מן הארץ לשמיים
רודפים אחר הבוגד לתפוס אותו חי
עדר הרודפים מתנפל עליו כמו כלבים משוחררים
ומוביל אותו למלך שדן אותו למוות.
דבש שחור, חלב שחור השקו אותו עם בוקר
לפני שהותיר על הקרדום את נשמתו האחרונה
בשני גמלים זקנים וסוס אדום
מצפה לו הנביא בשערי גן עדן
הם הולכים כעת יחדיו וסביבם ענן
כשכוכב דמשק מאיר לו את דרכם
אחרי שנה וחודש רואים לפניהם
את אללה
שמעל הכס הרם פונה אל הנער
חסר הניסיון:
"חכם שלי מנוצח, הזמנים לא משתנים,
באוחזו אש ומאכלת העולם תמיד צועד"
לילה טוב כאמל, העולם הזה לא ישתנה אף פעם,
לילה טוב....
| |
