 |
Στίχοι: Γιώργος Μουκίδης
Μουσική: Γιώργος Μουκίδης
Πρώτη εκτέλεση: Νότης Σφακιανάκης
ΕΙΣΑΓΩΓΗ:
(Ποτές τη μάνα, τη μάνα μην πικραίνεις
ποτές σκληρά μην της φερθείς
γιατί στις δύσκολες, στις δύσκολες στιγμές σου
που είσαι μάνα, μάνα μου θα πεις)
Πάλι χαράματα ξυπνάς με δάκρυα στα μάτια σου
το ίδιο όνειρο μου λες το είδες πάλι χθες
άκου πως κάνει o ναργιλές που πίνει τα κομμάτια σου
άκου πως παίζει o μπαγλαμάς πάνω απ’ τις σκεπές.
Καβάλησες τη μουσική και πέρασες τη θάλασσα
ύστερα μέσα σε μια αυλή κατέβηκες αργά
o γέρος σου σε μια γωνιά σε φώναζε αντάρτισσα
κι η μάνα σου έλεγε ποτέ μην ξαναφύγεις πια.
Θα σε περνάνε για τρελή
που θες να πας στο Αϊβαλί
ρεμπέτικα να τραγουδήσεις
Θα σου κολλήσουν ρετσινιά
θα λένε η Στέλλα η Σμυρνιά
απ’ το χασίσι έχει κολλήσει.
Ύστερα σ’ ένα φορτηγό κουβάλαγες την προίκα σου
που φύλαγες μία ζωή για κείνη τη στιγμή
που `ναι κορίτσι μου γλυκό η ομορφιά κι η γλύκα σου
τώρα η δικιά σου η φωνή κατάντησε κραυγή.
Τα έβαλες με το Θεό για το ντουνιά τον άπονο
που κάνανε τη γειτονιά καμένο μαγαζί
στο ένα χέρι το τζουρά στα μάτια το παράπονο
v’ αναρωτιέσαι πια κανείς να ζει ή να μη ζει.
|  |
מילים: Yioryos Moukidis
lyrics
מוסיקה: Yioryos Moukidis
ראשית ביצועים: Notis Sfakianakis
פתיח: שיר מסורתי מאיזמיר
אל תמרר את חיי האם
אל תנהג כלפיה בשרירות לב
כי ברגעים, כי ברגעים הקשים שלך
היכן את אמה, היכן את אימי, תאמר
שוב בעלות השחר את מתעוררת עם דמעות בעיניים
את אותו חלום את אומרת חלמת גם אתמול
שמעי איך מגרגרת הנרגילה המעשנת חלקים ממך
שמעי איך הבגלמה מנגן מעל לגגות
רָכָבֲת על המוסיקה ועברת את הים
ואחר כך לתוך חצר נחתת לאיטך
הזקֶן שלך ישוב לו בפינה היא קורא לך מורדת
ואימך הייתה אומרת לך: "אל תלכי יותר"
ייחשבו אותך למטורפת
שאת רוצה ללכת לאייבלי
לשיר שירי רבטיקו
ידביקו לך את אות הקלון
יאמרו שלסטלה מאיזמיר
נתקע הראש מהחשיש
ואחר כך על גבי משאית סחבת את הנדוניה שלך
ששמרת חיים שלמים לרגע ההוא
היכן , ילדה שלי מתוקה, היופי והמתיקות שלך
כעת קולך התדרדר לזעקה
רבת עם האל בעבור העולם נטול האכפתיות
שהפך את השכונה לשרידים בוערים
ביד אחת אחזת את טז'ורה, בעיניים את הטרוניה
שואלת את עצמך אם כבר לחיות או לא לחיות
| |
