Warning: session_start(): Cannot start session when headers already sent in /home/stixoi/public_html/core.php on line 23
stixoi.info: אהבה כרב מלאכים
 
Σύνδεση

Εγγραφή

Πλαίσιο χρήσης
130218 Τραγούδια, 269327 Ποιήματα, 28913 Μεταφράσεις, 26571 Αφιερώσεις
 

אהבה כרב מלאכים - 2369 Αναγνώσεις         
    

Στίχοι: Δημήτρης Λέντζος
Μουσική: Χρήστος Λεοντής
Πρώτη εκτέλεση: Δημήτρης Μητροπάνος

Σάββατο χαράματα μπρος στην Αχερουσία
χόρεψα ζεϊμπέκικο πάνω στην φωτιά
βήματα γενέθλια για την αθανασία
κι όλες οι αγάπες μου μία ξενιτιά

Πήρα από τα μάτια σου λίγο μαύρο χρώμα
κι έβαψα τα ρούχα μου μάνα μη με δεις
την στερνή κουβέντα σου την θυμάμαι ακόμα
σαν χορεύεις μου ’λεγες, να `σαι ο Διγενής

Βλέμματα χαράξανε στις μαύρες τις οθόνες
κι οι τυφλοί προφήτες προδίδουν τους χρησμούς
έρωτας αρχάγγελος σαν τις παλιές εικόνες
κι ο χορός του κόσμου ραγίζει τους αρμούς

Πήρα από τα μάτια σου λίγο μαύρο χρώμα
κι έβαψα τα ρούχα μου μάνα μη με δεις
την στερνή κουβέντα σου την θυμάμαι ακόμα
σαν χορεύεις μου ’λεγες, να `σαι ο Διγενής

Είναι τα τραγούδια μας ηφαίστεια που καίνε
σώματα κι αγάλματα βγάζουνε φτερά
τα αρχαία πάθη μας και τα φιλιά σου φταίνε
κοίτα αναστήθηκα για δεύτερη φορά

Πήρα από τα μάτια σου λίγο μαύρο χρώμα
κι έβαψα τα ρούχα μου μάνα μη με δεις
την στερνή κουβέντα σου την θυμάμαι ακόμα
σαν χορεύεις μου ’λεγες, να `σαι ο Διγενής


מילים: Dimitris Ledzos
lyrics
מוסיקה: Hristos Leodis

ראשית ביצועים: Dimitris Mitropanos

שבת לפנות בוקר אל מול אגם (המוות) אכרוסיה
רקדתי זייבקיקו בתוך הלהבות
צעדי לידה לחיים הנצחיים
וכל אהבותי הם ניכר

לקחתי מעינייך מעט צבע שחור
וצבעתי את בגדי, אמא אל תביטי בי
במילתך האחרונה אני עדיין נזכר
כשאתה רוקד, היית אומרת לי, תהיה כמו דיוגניס***

מבטים חרטו על המסכים השחורים
הנביאיים העיוורים בוגדים בנבואות
אהבה היא מלאך שומר כמו האיקונין הישנים
וריקוד העולם נוגע בחיבוריו

לקחתי מעינייך מעט צבע שחור
וצבעתי את בגדי, אמא אל תביטי בי
במילתך האחרונה אני עדיין נזכר
כשאתה רוקד, היית אומרת לי, תהיה כמו דיוגניס***

שירינו הם כמו הרי געש בוערים
גופות ופסלים הצמיחו כנפיים
הלהט העתיק ונשיקותייך אשמים
ראי קמתי לתחייה בפעם השניה

לקחתי מעינייך מעט צבע שחור
וצבעתי את בגדי, אמא אל תביטי בי
במילתך האחרונה אני עדיין נזכר
כשאתה רוקד, היית אומרת לי, תהיה כמו דיוגניס***

 GLGGM
ARHAGGELOS *= רב מלאכים
אך לפי מסורת ולא רק היהודית רבי המלאכים הם המלאכים השומרים עלינו.

** אגם AHEROUSIA
לפי האמונה של היוונים הקדמונים היה האגם שהנשמות היו חוצות ובקצה השני שלי היה
הנחל AHERON שהיה מוביל אותן לשאול. כיום אזור זה מזהה עם האזור הצפוני מערבי של יוון בין
PARGA ל-PREVEZA
שם זורם הנחל
AHERON
ונשפך אל הים בתוך נוף סלעי וסוער שגירה את הדמיון של האנשים לחשוב שזוהי כניסתו של השאול.
מקום נוסף שנחשב לכניסה לשאול הוא האיזור של קפ TAINARO בדרום יוון בסביבה של MANI, אזור עם ים פרוע וחופים מלאים בסלעים ענקיים ומסוכנים.

*** DIGENIS AKRITAS
זהו שמו של גיבור של היצירה הראשונה שנכתבה ביוונית מודרנית יחסית במאה ה-12 ומתארת את סיפורו של שומר גבולות הבינזט מול תקיפות הערבים. שמו DIGENIS = שני מוצאים, מעיד על מוצא הוריו: אם נוצריה בת של גנרל ביזנטי ואב אמיר ערבי, שלאחר ושבה את הנערה התאהב בה, התנצר והתחתן איתה. פרי אהבתם הגיבור שעמד בגבורה אל מול פלישות הערבים ובנה את מבצרו בגדות נחל פרת שבמסופוטמיה. הפואמה שמתארת ומפארת את חייו ואת מעשי הגבורה שלו היוותה השראה להרבה סופרים ומשוררים מאוחרים יותר ודמותו באה לתאר את הנפש היוונית החופשית ואת ההתנגדות לשלטון כפוי(במיוחד זר), את המצפון העם אל מול השלטון המושחת של המדינה ומפעיליו. אחד הפרקים היפים בפואמה הוא הדרך בה DIGENIS מתאמת עם מלאך המוות שמוביל אותו לשאול ומזמין אותו לדו קרב ב"גורן משיש". תיאור שמאוד מקובל בהרבה שירים מאוחרים ואלי עוד סיבה לדרך בה היוונים מתייחסים בהשלמה לקץ החיים. כיום המושג DIGENIS זו מטפורה לגיבור, ו-DIGENIS AKRITAS הוא אחד הסמלים הלאומיים של יוון.
AKRITES , נקראו שומרי הגבולות באימפריה הביזנטית , שישבו בגבולות המדינה בתמורת אדמות ופטור ממיסים וביחידות קטנות, כמו חוליות האבירים של אירופה של ימיי הביניים, שמרו על גבולות המדינה ועל שלמותה. התרחקותם מהמרכז במקומות שוממים בדרך כלל, יצר את דמות האגדית של גיבורי נטולי כל אינטרס שמטרת חייו הייתה שמירת שלמות המדינה, הדת והעם. מקור השם במילה AKRO=קצה.
   www.iliosradio.com © 12-02-2011 @ 17:05

Πρέπει να συνδεθείς για να μπορείς να καταχωρίσεις σχόλιο