 |
Στίχοι: Κώστας Καρυωτάκης
Μουσική: Δημήτρης Παπαδημητρίου
Πρώτη εκτέλεση: Ελευθερία Αρβανιτάκη
Άλλες ερμηνείες:
Βασίλης Λέκκας
Φίλε, η καρδιά μου τώρα σαν να εγέρασε
Τελείωσεν η ζωή μου της Αθήνας,
που όμοια γλυκά και με το γλέντι επέρασε
και με την πίκρα κάποτε της πείνας.
Δε θα `ρθω πια στον τόπο που η πατρίδα μου
τον έδωκε το γιόρτασμα της νιότης,
παρά περαστικός, με την ελπίδα μου,
με τ’ όνειρο που εσβήστη, ταξιδιώτης.
Προσκυνητής θα πάω κατά το σπίτι σου
και θα μου πουν δεν ξέρουν τι εγίνης.
Μ’ άλλον μαζί θα ιδώ την Αφροδίτη σου
κι άλλοι το σπίτι θα `χουν της Ειρήνης.
Θα πάω προς την ταβέρνα, το σαμιώτικο
που επίναμε για να ξαναζητήσω.
Θα λείπεις, το κρασί τους θα’ ναι αλλιώτικο,
όμως εγώ θα πιω και θα μεθύσω.
Θ’ ανέβω τραγουδώντας και τρεκλίζοντας
στο Ζάππειο που ετραβούσαμεν αντάμα.
Τριγύρω θα `ναι ωραία πλατύς ο ορίζοντας,
και θα `ναι το τραγούδι μου σαν κλάμα.
|  |
מילים: Kostas Karyotakis
lyrics
מוסיקה: Dimitris Papadimitriou
ראשית ביצועים: Eleftheria Arvanitaki
אחרים הופעות:
Vasilis Lekkas
ידידי, ליבי כאילו הזדקן
חיי באתונה הסתיימו
בצורה כה מתוקה ובילויים עברו
ומדי פעם בטעמו המר של הרעב
לא אבוא יותר למקום שמולדתי
העניקה להט של נעורים
אל נוסע עובר, מלא תקווה
וחלום שכבה
כמו צליין אעלה לעבר ביתך
ו(שכנים) יאמרו לי שאין יודעין אודותיך
עם אדם אחר אראה את אפרודיטה שלך
ואחרים יגורו בביתה של איריני
אגש אל בית המרזח, לבקש שוב
את היין האדום המתוק שיחדיו לגמנו
אתה תהיה חסר, יינם יהיה שונה
אך אשתה ואשתכר
אטפס לי כשאני שר ומתנדנד
אל הפארק אליו הלכנו יחדיו
מסביב, האופק רחב להפליא
והשיר שלי יהיה כמו קינה
| |
