מטפחת רקומה זהב
Ποιος είδε πράσινο δεντρί
μαυροματούσα μ’ και ξανθή
γιε μ’ να `χει γαλάζια φύλλα
μαύρα μάτια, μαύρα φρύδια;
Και στην κορφή μαλάματα
κορίτσια με τα κλάματα
γιε μ’ στη ρίζα κρύα βρύση
ποιος να πιει, ποιος να γεμίσει;
Εκεί καλέ, εκεί έσκυψα να πιω κι εγώ
μα τ’ άστρο, μα τον ουρανό
γιε μ’ να πιω να γεμίσω
μαύρα μάτια να φιλήσω.
Μου `πεσε το μαντίλι μου
καημό που `χουν τα χείλη μου
γιε μ’ το χρυσοκεντημένο
μια χαρά ήταν το καημένο.
מי ראה עץ ירוק
שחורת עין אבל בלונדית
בני, שיש לו עלים תכולים
עינים שחורות גבות שחורות
ובקצה בזהובים
נערה בבכי תמרורים
בשורש קר המעיין
מי ישתה מי יתמלא
שם יקירי, שם רכנתי גם אני לשתות
אבל הכוכב אבל השמים
בני , אני שותה אני מתמלא
עינים שחורות אני מנשק
נפלה לי מטפחתי
מסכנים נעשו לחיי
בני , הרקומה בזהב
היתה שמחה אחת למסכן
dovik © 30.05.2009