באשר לשאר אגיד לאלה שלמטה בהדס
"Τω όντι", είπ’ ο ανθύπατος, κλείοντας το βιβλίο,
"αυτός ο στίχος είν’ ωραίος και πολύ σωστός
τον έγραψεν ο Σοφοκλής βαθιά φιλοσοφώντας.
Πόσα θα πούμ’ εκεί, πόσα θα πούμ’ εκεί,
και πόσο θα φανούμε διαφορετικοί.
Αυτά που εδώ σαν άγρυπνοι φρουροί βαστούμε,
πληγές και μυστικά που μέσα μας σφαλνούμε,
με καθημερινή αγωνία βαριά,
ελεύθερα εκεί και καθαρά θα πούμε".
"Πρόσθεσε", είπε ο σοφιστής, μισοχαμογελώντας,
"αν τέτοια λεν εκεί, αν τους μέλλει πια".
באמת אמר הפרוקונסול בסוגרו את הספר "אלה
אלה השורות הן יפות ומאד נכונות"
כתב אותן סופוקלס בפילוסופיה עמוקה
כמה נאמר שם, כמה נאמר שם,
וכמה נתבונן במיוחד.
אלה שכאן הם כמו שומרים חסרי שינה
פגעים ומיסטיקה שבתוכנו מטעים
עם סבל יומי עמוק.
שם נדבר בחופשיות ולשון נקיה.
תוספת - אומר הסופיסט בחצי חיוך
על שכאלה נאמר שם , שאינם מתכוונים עוד.
dovik © 27.11.2010