מהאווירון
Πολύ με πίκρανες ζωή
μακριά θα φύγω ένα πρωί
θ’ ανέβω σ’ ένα αεροπλάνο
να δω τον κόσμο από κει πάνω
Όταν κοιτάς από ψηλά
μοιάζει η γη με ζωγραφιά
και συ την πήρες σοβαρά
και συ την πήρες σοβαρά
Μοιάζουν τα σπίτια με σπιρτόκουτα
μοιάζουν μυρμήγκια οι ανθρώποι
το μεγαλύτερο ανάκτορο
μοιάζει μ’ ένα μικρούλι τόπι
Κι όλοι αυτοί που σε πικράνανε
από ψηλά αν τους κοιτάξεις
θα σου φανούν τόσο ασήμαντοι
που στη στιγμή θα τούς ξεχάσεις
Αγαπημένη μου, μην κλαις
πάμε μαζί ψηλά, αν θες
να δεις τη γη απ’ τη σελήνη
ένα φεγγάρι είναι και κείνη
Όταν κοιτάς απο ψηλά
μοιάζει ο κόσμος ζωγραφιά
και συ τον πήρες σοβαρά
και συ τον πήρες σοβαρά
Μοιάζουν οι πύργοι με κουκλόσπιτα
και τα κανόνια με παιχνίδια
από ψηλά δεν ξεχωρίζουνε
οι ομορφιές και τα στολίδια
Κι ό,τι σε πλήγωσε ή σε θάμπωσε
από ψηλά αν το κοιτάξεις
θα σου φανεί τόσο ασήμαντο
που στη στιγμή θα το ξεχάσεις
חיים מאוד מיררתם את חיי
בוקר אחד אסע רחוק
אעלה לאווירון
להביט לעולם ממעוף הציפור
כשאת מסתכלת מן הגבהים
כדור הארץ דומה לציור
ואת לקחת אותו ברצינות
ואת לקחת אותו ברצינות
הבתים דומים לקופסאות גפרורים
האנשים דומים לנמלות
הארמון הכי גדול
דומה לכדור קטן מאוד
וכל מי שמירר את חייך
אם תסתכלי עליו משם גבוה
יראה לך כה חסר ערך
שבו ברגע תשכחיהו
אהובתי אל נא תבכי
בואי ננעלה יחדיו למרומים
לראות את הארץ מהירח,
שהוא נראה גם כן משם ירח
כשאת מסתכלת מן הגבהים
כדור הארץ דומה לציור
ואת לקחת אותו ברצינות
ואת לקחת אותו ברצינות
הטירות דומות לבתי בובות
והתותחים נראים צעצועים
מלמעלה מאוד קשה להבחין
ביופי ובעיטורים
וכל מה שפצע אותך או עירפל את מבטך
אם תביטי בו מגבוה
יראה לך כה חסר ערך
שבו ברגע תשכחיהו
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 08.12.2006