 |
Στίχοι: Σπύρος Γιατράς
Μουσική: Αλέκος Χρυσοβέργης
Πρώτη εκτέλεση: Νότης Σφακιανάκης
Το σχήμα του κορμιού σου
στο κρεβάτι μου έχει μείνει
κι εγώ στο πάτωμα κοιμάμαι.
Το μόνο από σένα
που μου έχει απομείνει
για να ’χω να θυμάμαι.
Μήπως είμαι τρελός,
μήπως τα ’χω χαμένα
που ακόμα πιστεύω θα γυρίσεις σε μένα;
Μήπως είμαι αλλού
στη μεγάλη μου πλάνη
και νομίζω πως ζω, αλλά έχω πεθάνει;
Τα ίχνη των χειλιών σου
στο ποτήρι μου που πίνω,
μια σφραγισμένη καταδίκη.
Κι ο έρωτας κρυμμένος
στο χάος της ψυχής σου,
με σέρνει σε μια δίκη.
|  |
מילים: Spyros Yiatras
lyrics
מוסיקה: Alekos Hrysoveryis
ראשית ביצועים: Notis Sfakianakis
הצורה של גופך
נותרה במיטתי
ואני ישן על הרצפה
הדבר היחיד
שנותר לי ממך
על מנת להיזכר בך !
אולי אני מטורף
יתכן שדעתי נטרפה
שעדין אני מאמין שתשובי אלי
יתכן שאני במקום אחר
שהוטעתי בגדול
ואני מדמיין שאני חי, אך מתתי מזמן
עיקבות שפתייך
על פני הכוסית שלי שאני שותה
כמו גזר דין חתום
והאהבה מוסתרת
ב "תוהו ובוהו" שבנשמתך
גוררת אותי למשפט של מטה
| |
