 |
Στίχοι: Κώστας Βίρβος
Μουσική: Στέλιος Καζαντζίδης
Πρώτη εκτέλεση: Στέλιος Καζαντζίδης
Απόκληρος σ’ αυτή την κοινωνία
γυρίζω σαν τα έρημα πουλιά.
Τη μέρα στη σκληρή παρανομία,
τη νύχτα στα υπόγεια καπηλειά.
Ένας απόκληρος, ένας ξεριζωμένος,
απ’ το Θεό κι απ’ τους ανθρώπους ξεγραμμένος.
Τη μαύρη μου κατάντια όποιος ξέρει
στη μάνα μου ποτέ να μην τo πει.
Αν μάθει ότι είμαι ένα κουρέλι,
η δόλια θα πεθάνει από ντροπή.
Ένας απόκληρος, ένας ξεριζωμένος,
απ’ το Θεό κι απ’ τους ανθρώπους ξεγραμμένος.
Πιο μαύρο κι απ’ τη μαύρη τη ζωή μου
το τέλος μου θα είναι στη ζωή.
Θα βρούνε πεταμένο το κορμί μου
μαζί με τα σκουπίδια ένα πρωί.
Ένας απόκληρος, ένας ξεριζωμένος,
απ’ το Θεό κι απ’ τους ανθρώπους ξεγραμμένος.
|  |
מילים: Kostas Virvos
lyrics
מוסיקה: Stelios Kazadzidis
ראשית ביצועים: Stelios Kazadzidis
מנודה מהחברה הזאת
אני מסתובב כציפורים אובדות
ביום - מחוץ לחוק הקשוח
בלילה - במרתף בית מרזח.
מנודה אחד , חסר שורשים
בעיני אלוהים ובני אדם חסר ערך.
מי שיודע את ההשפלה השחורה שלי
לאמא שלי אף פעם לא יאמר,
אם תדע שאני סמרטוט
האומללה תות מחרפה.
מנודה אחד , חסר שורשים
בעיני אלוהים ובני אדם חסר ערך.
יותר שחור מהשחור של חיי
יהיה סוף חיי
ימצאו את גופי המבוזבז
בוקר אחדעם האשפה.
מנודה אחד, חסר שורשים
בעיני אלוהים ובני אדם חסר ערך.
| |
