 |
Στίχοι: Μάνος Ελευθερίου
Μουσική: Θάνος Μικρούτσικος
Πρώτη εκτέλεση: Χρήστος Θηβαίος
Ξεγέλασες τους ουρανούς με ξόρκια μαύρη φλόγα
Πως η ζωή χαρίζεται χωρίς ν’ ανατραπεί
Κι όλα τα λόγια των τρελών που ήταν δικά μας λόγια
Τα μάγευες με φάρμακα στην άσωτη σιωπή
Πενθούσες με τους έρωτες γυμνός και μεθυσμένος
Γιατί με τους αθάνατους είχες λογαριασμούς
Τις άριες μιας όπερας τραύλιζες νικημένος
Μιας επαρχίας μαθητής μπροστά σε δυο χρησμούς
Τι ζήλεψες τι τα θελες τα ένδοξα Παρίσια
Έτσι κι αλλιώς ο κόσμος πια παντού είναι τεκές
Διεκδικούσες θαύματα που δίνουν τα χασίσια
Και παραισθήσεις όσων ζουν μέσα στις φυλακές
Και μια βραδιά που ντύθηκες ο Άμλετ της Σελήνης
Έσβησες μ’ ένα φύσημα τα φώτα της σκηνής
Και μονολόγους άρχισες κι αινίγματα να λύνεις
Μιας τέχνης και μιας εποχής παλιάς και σκοτεινής
|  |
מילים: Manos Eleftheriou
lyrics
מוסיקה: Thanos Mikroutsikos
ראשית ביצועים: Hristos Thivaios
הטעת את השמיים עם כישוף של להבה שחורה
איך החיים נמסרים מבלי להתהפך
ואת דיברי הטירוף שהיו במילותינו
כישפת בתרופות בשקט המושחת
התאבלת עם האהבות עירום ושיכור
כי עם בני האל מוות היו לך חשבונות
מוביס, גמגמת אריות של אופרה
תלמיד מעיר שדה בפני שתי נבואות
מדוע קנאת, מדוע רצית את פריז המפוארת
בכל מקרה כל העולם הוא כבר מחששה
תבעת את הניסים שמעניק החשיש
ואת ההזיות של אלו החיים בבתי כלא
ולילה אחד כשהתחפשת להמלט של הירח
כיבית בנשיפה את אורות הבמה
ובמונולוגים פתחת וחידות התחלת לפתור
של אומנות מסוימת ושל תקופה ישנה וחשוכה
| |
