 |
Στίχοι: Ιφιγένεια Γιαννοπούλου
Μουσική: Μαντώ
Πρώτη εκτέλεση: Πασχάλης Τερζής
Συννεφιασμένη Κυριακή, σχεδόν πενήντα χρόνια,
αποσκευές και φυλακή, σε πλοία και βαγόνια.
Της μετανάστευσης σκιά, Σικάγο, Βερολίνο,
με δυο τσιγάρα δανεικά και κλάμα από κλαρίνο.
Ό,τι έχω πάρει από της μάνας μου τα μάτια,
σκόνη και στάχτη και ζωή σε δυο κομμάτια.
Ό,τι θυμάμαι απ του πατέρα μου τον ήχο,
εννέα όγδοα στης Καισαριανής τον τοίχο..
Συννεφιασμένη Κυριακή, σχεδόν πενήντα χρόνια,
εγώ εδώ κι η Ελλάδα εκεί, να πέφτει από μπαλκόνια.
Φωτογραφία μιας ζωής, στη μέση στο σαλόνι,
σαν τους φυγάδες που κανείς ποτέ τους δε γλιτώνει..
Ό,τι έχω πάρει από της μάνας μου τα μάτια,
σκόνη και στάχτη και ζωή σε δυο κομμάτια.
Ό,τι θυμάμαι απ του πατέρα μου τον ήχο,
εννέα όγδοα στης Καισαριανής τον τοίχο
|  |
מילים: Ifiyenia Yiannopoulou
lyrics
מוסיקה: Mado
ראשית ביצועים: Pashalis Terzis
יום ראשון מעונן (1 כמעט חמישים שנה
מזוודות וריצוי עונש כלוא באוניות ובקרונות (2
צל של מהגר בברלין ובשיקגו
עם שתי סיגריות מושאלות ויבבת הקלרינט
כל מה שלקחתי מעיניי אימי
הם אפר ואבק וחיים חצוים לשנים
כל מה שאני זוכר מצלילי אבי
הם 9/8 מול קיר המטווח בקסריאני (3
יום ראשון המעונן כמעט חמישים שנה
אני כאן ויוון שם נופלת מהמרפסות (4
תמונת מחזור של חיים שלמים תלויה במרכז הסלון
כמו הנמלטים שכלום לא יכול להצילם
כל מה שלקחתי מעיניי אימי
הם אפר ואבק וחיים חצוים לשנים
כל מה שאני זוכר מצלילי אבי
הם 9/8 מול קיר המטווח בקסריאני (3
| |
