 |
Στίχοι: Μανώλης Ρασούλης
Μουσική: Μάνος Λοΐζος
Πρώτη εκτέλεση: Χαρούλα Αλεξίου
Άλλες ερμηνείες:
Μελίνα Κανά
Μου λες πως είμαι, μάτια μου
πόλη μενεξεδένια,
στις γειτονιές μου πως μεθάς
την πιο κρυφή σου έννοια.
Μου λες πως είμαι τ’ όνειρο,
τ’ ονειροδρόμιό σου,
τη μια ταξίδι στη χαρά
την άλλη στο χαμό σου.
Κι εγώ σαν πόλη αφήνομαι
τη νύχτα του Σαββάτου
να κάνεις στην αγκάλη μου
το γύρο του θανάτου.
Συχνά μου λες τ’ αστεία σου
για να γελώ λιγάκι,
στα Λούνα Παρκ του γέλιου μου
να παίζεις σαν παιδάκι.
Μες στα γρανάζια πιάνεσαι,
θύμα στην αγκαλιά μου.
Κάνεις πως φεύγεις μα γυρνάς
και λιώνεις πιο βαθιά μου.
|  |
מילים: Manolis Rasoulis
lyrics
מוסיקה: Manos Loizos
ראשית ביצועים: Haroula Alexiou
אחרים הופעות:
Melina Kana
אתה אומר לי, עיניים שלי
שאני דומה לעיר מלאת פירחי לילך
שבשכונותי אתה משכר
את מהותך הנסתרת ביותר
אתה אומר לי שאני החלום
במסלול המרוץ של חלומותיך
פעם מסע אל השמחה
ופעם לאובדנך
ואני כמו עיר בערבו של יום המנוחה
מתמסרת
שתבצע בין זרועותיי
את פעלולך המסוכן ביותר
תכופות אתה מספר מבדיחותיך
להעלות בת צחוק על שפתיי
בגן השעשועים של צחוקי
אתה משחק כמו ילד
בגלגלי השיניים אתה נתפס
קורבן בין זרעותיי
אתה כאילו נס ממני אך אתה שב
ונמס עמוק בתוכי
| |
