 |
Στίχοι: Βασίλης Καπερνάρος
Μουσική: Χρήστος Νικολόπουλος
Πρώτη εκτέλεση: Ελένη Βιτάλη
Σου τραγουδώ για του πιοτού μου τη ζαλάδα
σ’ αναθυμιέμαι να με δέρνεις με μανία
πήρα τα μάτια μου κι εγώ στη Γερμανία
ήθελα πάντα να σου γράφω μιαν αράδα
Φραγκφούρτη, Μάρτης, μοναξιά και "Γεια σου Ελλάδα".
Σαν τα καράβια που σαπίζουνε στη ράμπα
Φραγκφούρτη, Μάρτης, μοναξιά και "Γεια σου Ελλάδα".
Σου τραγουδώ κι απ’ της καρδιάς μου τη λιακάδα
σε συγχωρώ που τόσα χρόνια ήμαστε χώρια
ποιος τάχα φταίει που απ’ των καιρών τα καπνοχώρια
ψάχνουμε τόπο και πατρίδα σ’ άλλη Ελλάδα
δεν μας αγάπησες ποτέ σου μάνα Ελλάδα
Σαν τα καράβια που σαπίζουνε στη ράμπα
Φραγκφούρτη, Μάρτης, μοναξιά και "Γεια σου Ελλάδα".
|  |
מילים: Vasilis Kapernaros
lyrics
מוסיקה: Hristos Nikolopoulos
ראשית ביצועים: Eleni Vitali
אני שר לך ובתוך סחרור המשקה
אני נזכר בך מכה בי בזעם
עזבתי מיואש גם אני (מהגר) לגרמניה
תמיד רציתי לכתוב לך כמה שורות
פרנקפורט, חודש מרס, בדידות ושלום לך יוון
כמו אוניות עוגנות הנרקבות מחוץ לנמל
פרנקפורט, חודש מרס, בדידות ושלום לך יוון
אני שר לך ובתום יום שטוף השמש של לבי
אני סולח לך אנו חיים נפרד שנים כה רבות
מי בעצם אשם שמשדות הטבק של יוון נידחת
אנו מחפשים מקום ומולדת ביוון אחרת
אף פעם לא אהבת אותנו אמא יוון
כמו אוניות עוגנות הנרקבות מחוץ לנמל
פרנקפורט, חודש מרס, בדידות ושלום לך יוון
| |
