| Στίχοι: Κώστας Ρουβέλας
Μουσική: Σπύρος Παπαβασιλείου
Πρώτη εκτέλεση: Στράτος Διονυσίου
Χαμένος είναι ο ουρανός
κι εγώ θαμμένος ζωντανός
στης απονιάς τ’ αμπάρι,
τρίζουν στις πόρτες κλειδαριές
κι απ’ τις ανάσες τις βαριές
ύπνος που να με πάρει.
Κάηκε πάλι το κερί κι οι στεναγμοί με ζωνουν,
όσοι πεθαίνουν, τυχεροί γιατί δε μαραζώνουν,
γιατί δε μαραζώνουν.
Χαμένος είναι ο ουρανός
κι εγώ θαμμένος ζωντανός
στης λησμονιάς την άκρη,
μαύρη η ψυχή μου και βαρειά
και μόνος φίλος στη βραδιά,
του στεναγμού το δάκρυ.
Κάηκε πάλι το κερί κι οι στεναγμοί με ζωνουν,
όσοι πεθαίνουν, τυχεροί γιατί δε μαραζώνουν,
γιατί δε μαραζώνουν.
| | מילים: Kostas Rouvelas
lyrics
מוסיקה: Spyros Papavasiliou
ראשית ביצועים: Stratos Dionysiou
השמים נעלמים
ואני קבור בחיים
בירכתי שרירות הלב
המנעולים חורקים דלתות
ומשאון הנשימות הכבדות
איני יכול לעצום עין
שוב נכלה הנר ואנחות מכתרות אותי
ברי המזל הם המתים כי לא קמלים
כי לא קמלים
השמים נעלמים
ואני קבור בחיים
בשיפולי הנשייה
נישמתי קודרת וכבדה
והחבר היחידי הוא בלילות
דמעת התייפחות
שוב נכלה הנר ואנחות מכתרות אותי
ברי המזל הם המתים כי לא קמלים
כי לא קמלים
| |