| Στίχοι: Βασίλης Τσιτσάνης
Μουσική: Βασίλης Τσιτσάνης
Πρώτη εκτέλεση: Στράτος Διονυσίου
Το καράβι που σαλπάρει στο λιμάνι
και μας παίρνει τα καλύτερα παιδιά,
πάλι μάνες και κορίτσια θα πικράνει
και τον πόνο θα θρονιάσει στην καρδιά.
Βουρκώστε σύννεφα,
χτυπάτε πένθιμα καμπάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες.
Φεύγουν, πάνε στην πιο μαύρη καταιγίδα,
για τα ξένα που `ναι όλο απονιά
και το θύμα θα `ναι πάλι η πατρίδα
που της παίρνουν την καινούργια της γενιά.
Βουρκώστε σύννεφα,
χτυπάτε πένθιμα καμπάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες.
Στο κατάστρωμα σημαίες τα μαντήλια
και στα στήθια ένας βράχος ο καημός,
στο μουράγιο κλαίνε μάτια, τρέμουν χείλια,
γιατί είναι συμφορά ο χωρισμός.
Βουρκώστε σύννεφα,
χτυπάτε πένθιμα καμπάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες,
πάλι θ’ ανοίξουνε πληγές,
πάλι θα κλάψουν μάνες.
| | מילים: Vasilis Tsitsanis
lyrics
מוסיקה: Vasilis Tsitsanis
ראשית ביצועים: Stratos Dionysiou
האניה שמפליגה מהנמל
ולוקחת מאיתנו את הבחורים הטובים ביותר
את האמהות והבנות היא שוב תאמלל
והכאב שוב יתנחל לו בתוך הלב
עננים, הזילו דמעתכם
הכו בפעמוני האבל
שוב יפתחו הכאבים
שוב תבכנה האמהות
שוב ייפתחו הפצעים
שוב תבכנה האמהות
עוזבים ומפליגים אל הסערה הגדולה ביותר
אל ארצות הניכר שכולן קושי וגעגועים
והקורבן הוא שוב המולדת
שלוקחים ממנה את הדור החדש שלה
עננים, הזילו דמעתכם
הכו בפעמוני האבל
שוב ייפתחו הפצעים
שוב תבכנה האמהות
שוב יפתחו הכאבים
שוב תבכנה האמהות
על הסיפון מטפחות מתנופפות כמו דגלים
ובחזה המועקה כבדה כמו סלע
על המזח בוכות העיניים ורועדות השפתיים
כי הפרידה היא אסון
עננים, הזילו דמעתכם
הכו בפעמוני האבל
שוב ייפתחו הפצעים
שוב תבכנה האמהות
שוב יפתחו הכאבים
שוב תבכנה האמהות
| |