| Στίχοι: Λίνα Νικολακοπούλου
Μουσική: Σταμάτης Κραουνάκης
Πρώτη εκτέλεση: Δήμητρα Γαλάνη
Εμένα με συμφέρει να βγαίνει το φεγγάρι
και το προφίλ του ανθρώπου να υποφέρει
στα πούπουλα της χήνας που πήρε μαξιλάρι.
Μα πάλι, πού να κοιμηθεί
που δεν μπορεί, δεν ξέρει.
Εμένα με συμφέρει δωμάτια που κοιτάνε
τον Αύγουστο στου ακάλυπτου τα μέρη.
Να γδύνονται οι γυναίκες κι ας μη τους αγαπάνε
τους άντρες που `χουν απλωθεί στου κρεβατιού το χέρι.
Εμένα με συμφέρει να παίρνει η φύση εκδίκηση
για της ψυχής τη μαύρη, την άσκοπη διοίκηση.
Να ζούμε για να ζούμε δεν βλέπω την ουσία.
Γιατί δεν είναι ευ ζην αυτό,
αυτό είναι ευθανασία!
Τηλεφωνείς και σου `ρχεται το γεύμα.
Στο πλάνο η Χιροσίμα με τ’ άσπρο μανιτάρι.
Και γλώσσα φρέσκια, ελληνική,
χωρίς ούτε ένα πνεύμα.
Εμένα με συμφέρει τριήμερα που πάμε
με πράγματα και βάρκες φορτωμένοι,
που μια κομμένη ρίζα ανήμποροι κρατάμε.
Παιδιά, χορέψτε την Ιτιά με την καρδιά καμένη!
Εμένα με συμφέρει να παίρνει η φύση εκδίκηση
για της ψυχής τη μαύρη, την άσκοπη διοίκηση.
Να ζούμε για να ζούμε δεν βλέπω την ουσία.
Γιατί δεν είναι ευ ζην αυτό,
αυτό είναι ευθανασία!
Εμένα με συμφέρει που νιώθουμε όλοι κάτι
τις Κυριακές μετά το μεσημέρι
που μένεις στο τραπέζι και παίζεις με τ’ αλάτι,
μα κάποια γεύση έχει χαθεί.
Κι ο άνθρωπος το ξέρει...
| | מילים: Lina Nikolakopoulou
lyrics
מוסיקה: Stamatis Kraounakis
ראשית ביצועים: Dimitra Yalani
לי מתאים שהלבנה תזרח
ופני האדם יסבלו
על גבי נוצות האווז ללקח ככרית
אך מצד שני, איך הוא יישן כאשר לישון אינו יכול, אינו יודע
לי מתאימים חדרים הפונים
בחודש אוגוסט אל חלונות אחוריים
היכן שנשים מתפשטות גם אם הן לא נאהבות
ע:י הגברים ששוכבים בקצה המיטה
לי מתאים שהטבע יתנקם
בעבור התנהלותה השחורה, נטולת המטרה של הנפש
לחיות רק כדי לחיות, אם כי אני לא רואה את מהות החיים
כי זה לא חיי איכות מה שאנו חיים
זו דרך למוות מתוך רחמים
אתה מצלצל והנה מגיעה הארוחה
על פני המסך, הירושימה עם הפטרייה הלבנה
ולשון טרייה, תוצרת יוון, אך ללא כל רוח
לי מתאים שיוצאים לנופש לסוף שבוע ארוך
עמוסים בציוד וסירות
שנטולי כל יכולת אוחזים בשורש עקור
רקדו חבר'ה ריקודי עם כשהלב כבר שרוף
לי מתאים שהטבע יתנקם
בעבור התנהלותה השחורה, נטולת המטרה של הנפש
לחיות רק כדי לחיות, אם כי אני לא רואה את מהות החיים
כי זה לא חיי איכות מה שאנו חיים
זה דרך למוות מתוך רחמים
לי מתאים שכולנו חשים דבר מה
ביומי ראשון שבתום ארוחת הצהריים המשפחתית
כשאתה נשאר ישוב ליד השולחן ומשחק עם המלחייה
אך טעם מסוים כבר אבד
והאדם ידע זאת...
| |