| Στίχοι: Μάνος Ελευθερίου
Μουσική: Παντελής Θαλασσινός
Πρώτη εκτέλεση: Παντελής Θαλασσινός
Μόνο μια κάμαρα να βλέπει βορινά
στην άκρη ένα κρεβάτι σιδερένιο
ένα τραπέζι μια καρέκλα στην γωνιά
κάτω απ’ το κέντημα με τον εσταυρωμένο
Δυο μαύρα βότσαλα μεγάλα να κρατούν
τα φύλλα στο γαλάζιο παραθύρι
όλα να δίνουν και ποτέ να μη ζητούν
με τους αθάνατους να ζεις εκεί που ζουν
και τα θαλασσινά λουλούδια στο ποτήρι
Τα νέα του κόσμου θα `ρχονται αργά
θα `χεις μια ρίζα ελιάς και το κηπάκι
ένα πουλί κάθε πρωί θα σ’ ευλογά
θα `χεις τη χάρη αυτών που ζήσανε μονάχοι
Δυο μαύρα βότσαλα μεγάλα να κρατούν
τα φύλλα στο γαλάζιο παραθύρι
όλα να δίνουν και ποτέ να μη ζητούν
με τους αθάνατους να ζεις εκεί που ζουν
και τα θαλασσινά λουλούδια στο ποτήρι
| | מילים: Manos Eleftheriou
lyrics
מוסיקה: Padelis Thalassinos
ראשית ביצועים: Padelis Thalassinos
רק חדר קט פונה לו לצפון
מיטת ברזל עומדת בקצהו
שולחן בודד, כיסה אחת בפינה שניה
תחת הרקמה עם הצלוב
שני חלוקים שחורים גדולים המחזיקים
את התריסים של החלון הכחול
הכל נותנים ולעולם אינם דורשים
לחיות עם בני האל מוות היכן שהם חיים
וקומץ של פרחי ים בכוס
חדשות העולם יגיעו באיטיות
כל רכושך הוא עץ זית בודד וגנון
כל בוקר ציפור תברך אותך
תישא את החן שאלו שחייו בגפם
שני חלוקים שחורים גדולים המחזיקים
את התריסים של החלון הכחול
הכל נותנים ולעולם אינם דורשים
לחיות עם בני האל מוות היכן שהם חיים
וקומץ של פרחי ים בכוס
| |