אפילו בגהינום
Δεν αγαπώ κανένανε, κανέναν δεν πονάω,
οι φίλοι μου με ρίξανε, οι εχθροί μου με μισούνε,
οι συγγενείς με βρίζουνε, οι ξένοι μ’ αδικούνε.
Ακόμα και στην κόλαση μονάχος θέλω να ’μαι,
δεν θέλω ούτε ν’ αγαπώ, ούτε να μ’ αγαπάνε.
Οσες φορές συμπόνεσα την ξένη δυστυχία,
πληρώθηκα αχάριστα, μου γύρισαν την πλάτη
κι αν δεν τους επρολάβαινα, θα μου ’βγαζαν το μάτι.
Ακόμα και στην κόλαση μονάχος θέλω να ’μαι,
δεν θέλω ούτε ν’ αγαπώ, ούτε να μ’ αγαπάνε.
Και μήπως η αγάπη μου δε μ’ έκανε να κλάψω,
εγώ την ελυπήθηκα, την πήρα απ’ την ορφάνια
και κείνη ποδοπάτησε κι αγάπες και στεφάνια.
Ακόμα και στην κόλαση μονάχος θέλω να ’μαι,
δεν θέλω ούτε ν’ αγαπώ, ούτε να μ’ αγαπάνε.
איני אוהב אף אחד, איני מכאיב לאף אחד
חברי זרקו אותי, אויבי שונאים אותי
קרובי מקללים אותי הזרים פגעים בי.
אפילו בגהינום אני רוצה להיות לבד,
איני רוצה לאהוב ואיני רוצה להיות נאהב.
מספר פעמים אהדתי את האומללות הזרה
שולם לי בכפיות תודה , הפנו לי את הגב
ואם לא פניתי אליהם הסירו ממני את העין
אפילו בגהינום אני רוצה להיות לבד
איני רוצה לאהוב ואיני רותה להיות נאהב
ואלי אהובתי לא תגרום לי לבכות
אני יצאתי לקראתה והוצאתי אותה מהיתמות
והיא רמסה גם אהבות וגם הצעות נשואין
אפילו בגהינום אני רוצה להיות לבד
איני רוצה לאהוב ואיני רוצה להיות נאהב
dovik © 16.05.2009