עובר-אורח מסכן
Η κοινωνία βαριά στενάζει, σκληρά η φτώχια την εσπαράζει,
τι θ’απογίνει μ’αυτό το χάλι, αυτός ο δρόμος που θα μας βγάλει,
τι θ’απογίνει μ’αυτό το χάλι, αυτός ο δρόμος που θα μας βγάλει.
Η δυστυχία μας κουρελιάζει, απ’τις πληγές μας το αίμα στάζει,
τι μαύρα χρόνια καταραμένα, τα νιάτα φεύγουν, πάνε χαμένα,
τι μαύρα χρόνια καταραμένα, τα νιάτα φεύγουν, πάνε χαμένα.
Φτωχέ διαβάτη με τον καημό σου, εγώ τον ξέρω τον σπαραγμό σου,
δεν είσαι μόνος στην οικουμένη, υπάρχουν κι άλλοι βασανισμένοι,
δεν είσαι μόνος στην οικουμένη, υπάρχουν κι άλλοι βασανισμένοι.
החברה נאנחת בכבדות, העוני קורע אותה בצורה האכזרית
מה יהי הסוף עם הצרה הזאת, לאן תובילינו הדרך הזאת
מה יהי הסוף עם הצרה הזאת, לאן תובילינו הדרך הזאת
האומללות קורעת אותנו, ומהפצעים שלנו דם מטפטף,
איזה שנות שחור מקוללות, שנות הנערות עוברות, הולכות לאיבוד
איזה שנות שחור מקוללות, שנות הנערות עוברות, הולכות לאיבוד
עובר-אורח מסכן (המתהלך) עם מועקתך, אני יודע מה קורע את לבך
אינך לבד ביקום, קיימים עוד מיוסרים
אינך לבד ביקום, קיימים עוד מיוסרים
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 16.05.2009