סרך
Πίσω στα πυκνά τα καφάσια
Σαν τη δαιμονισμένη γυρνάει
Χρόνια το γλυκό παλληκάρι
Περιμένει τη Σεράχ κι αγρυπνά
Αστράφτει το σπαθί του καβαλάρη
Σαν τη φωτιά σαν φωτιά
Τα σίδερα λυγίζουν και σπαράζονται
Τα κορμιά τα κορμιά
Και αρπάζει τη Σεράχ
κι όλες λέν’ Αλλάχ, Αλλάχ
Εϊ γκιουλέ ολσούν
Κλαίνε στα χαρέμια οι σκλάβες
Τρέμουν την οργή του Πασά
Κλαίνε στο σεράι οι αγάδες
Ποθούσαν της Σεράχ την ομορφιά
כמו מטורפת חזרה
שנים הבחור המתוק
מחכה לסרך בנדודי שינה
בוהקת חרבו של הפרש
כמו באש - כמו באש
מחסומי הברזל נופלים ונקרעים
הגופות הגופות
והוא לוכד את סרך
וכולם זועקים אללה אללה
אי גיולה אולסו
בוכים בהרמון העבדים
רועדים מכעס הפחה
בוכים הנסיכים בסראיה
שינקו את יופיה של סרך
dovik © 09.07.2009