באגיו קונסטאנטינו
Με γλέντια με γραμμόφωνα
με χίλια δυο μεράκια
που σβήνουνε σκοτούρες και φαρμάκια
θα κάνω τη φιγούρα μου
και θάρθω απόψε βράδυ
στις δώδεκα μες το βαθύ σκοτάδι
Με πόνο θα σου τραγουδώ
με μπουζουκάκι φίνο
να σου θυμίσω τα παλιά
στον Άγιο Κωνσταντίνο
Για σένα γω αλήτεψα
κι έγινα ρεμπέτης
μπερμπάντης και ξενύχτης και σερέτης
και δε σου καίγεται καρφί
για το δικό μου πόνο
που κάθε μέρα πνίγομαι και λιώνω
Μια νύχτα φεγγαρόλουστη
ένα βραδάκι φίνο
μη μ’ αρνηθείς το ραντεβού
μικρή μου που σου δίνω
עם חגיגה עם גרמופונים
עם אלפיים תשוקות
שמגרשים רעלים וחשיכות
אני אציג את עצמי
ואבוא בזה הערב
בחצות בתוך החשיכה הכבדה
בכאב אני אשיר לך
עם הבוזוקאקי הנפלא
אני אזכיר לך את הימים
באגיו קונסטאנטינו
למענך אני אשוטט
ואהיה רמבטיס
רודף נשים חסר שינה ופרא
ולך לא נשרפת הציפורן
בגלל כאבי שלי
שכל יום אני נחנק ומתמוסס
בלילה אפוף אור ירח
בערב אחד נפלא
אל תדחי את הפגישה
קטנה שלי, שלך אציע
dovik © 18.07.2009