רוזה | ||
Τα χείλη μου ξερά και διψασμένα γυρεύουνε στην άσφαλτο νερό περνάνε δίπλα μου τα τροχοφόρα και συ μου λες μας περιμένει η μπόρα και με τραβάς σε καμπαρέ υγρό Βαδίζουμε μαζί στον ίδιο δρόμο μα τα κελιά μας είναι χωριστά σε πολιτεία μαγική γυρνάμε δε θέλω πια να μάθω τι ζητάμε φτάνει να μου χαρίσεις δυο φιλιά Με παίζεις στη ρουλέτα και με χάνεις σε ένα παραμύθι εφιαλτικό φωνή εντόμου τώρα ειν’ η φωνή μου φυτό αναρριχώμενο η ζωή μου με κόβεις και με ρίχνεις στο κενό Πώς η ανάγκη γίνεται ιστορία πώς η ιστορία γίνεται σιωπή τι με κοιτάζεις Ρόζα μουδιασμένο συγχώρα με που δεν καταλαβαίνω τι λένε τα κομπιούτερς κι οι αριθμοί Αγάπη μου από κάρβουνο και θειάφι πώς σ’ έχει αλλάξει έτσι ο καιρός περνάνε πάνω μας τα τροχοφόρα και γω μέσ’ στην ομίχλη και τη μπόρα κοιμάμαι στο πλευρό σου νηστικός Πώς η ανάγκη γίνεται ιστορία πώς η ιστορία γίνεται σιωπή τι με κοιτάζεις Ρόζα μουδιασμένο συγχώρα με που δεν καταλαβαίνω τι λένε τα κομπιούτερς κι οι αριθμοί | שפתיי יבשות וצמאות מחפשות באספלט מים הרכבים עוברים לידי ואת אומרת לי שסופה צפויה לנו וסוחבת אותי לבית מרזח לח אנו צועדים יחדיו באותה הדרך אך תאיי הכלא שלנו נפרדים אנו סובבים בעיר בלתי נראית איני רוצה יותר לדעת מה אנחנו מבקשים די לי אם תעניקי לי שתי נשיקות את מהמרת עלי ברולטה ומפסידה אותי בתוך סיפור אימים קולי כעת כקול חרק כצמח מטפס הם חיי את חותכת אותי וזורקת אותי לתהום איך הצורך הופך להיסטוריה איך ההיסטוריה הופכת לשתיקה מדוע את מסתכלת בי, רוזה, עמום סלחי נא לי שאיני מבין מה אומרים המחשבים והמספרים אהבתי מפחם וגופרית איך השתנו כך הזמנים רכבים עוברים מעלינו ואני בתוך הערפל ובגשם הזלעפות ישן לצידך רעב איך הצורך הופך להיסטוריה איך ההיסטוריה הופכת לשתיקה מדוע את מסתכלת בי, רוזה, עמום סלחי נא לי שאיני מבין מה אומרים המחשבים והמספרים | |
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 04.02.2010 |
Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info