שעת יציאה
Παίζαν τα γραμμόφωνα
μες στα καφενεία
παίζαν το Μινόρε της αυγής
Κι έγραφα ασταμάτητα
την δική σου ανία
και της σκοτωμένης μου ζωής
Ωρα αναχωρήσεως
άκουγα για τρένα
μόνο εγώ δεν πήγα πουθενά
Σε όσα ξαναγύρισα
τά `βρα που πεθαίναν
μέσα σ’ έναν μίζερο βραχνά
Κάποιοι φίλοι απ’ τον στρατο
κάποτε σου γράφουν
για τις δυσκολίες που περνούν
κι είναι σαν γραμμόφωνο
που όσοι πόνοι νά `ρθουν
φταίει η κοινωνία θα σου πουν
נגנו הפטפונים
בתי הקפה
השמיעו את הניגון מינור של שחר
ואני כתבתי מבלי לעצור
על שעמומך
ועל זה של חיי ההרוגים
הייתי שומע
את קריאת שעת יציאת הרכבות
ואני היחיד שלא נסע לשום מקום
ובאלו ששבו
הייתי מוצא שהיו מתים
בתוך מועקה אומללה
כמה חברים מהצבא
כותבים לך מידי פעם
על הקשיים שהם עוברים
ודומים הם לפטפון
שאומרים שלכל הצרות שיבואו
החברה היא אשמה
www.iliosradio.com © 27.11.2010