אני משתומם
Με απορία και με μάτια δακρυσμένα
το άδειο σπίτι μας αγάπη μου θωρώ,
εγώ που όλα τα θυσίασα για σένα
τι σου `χω φταίξει κι έχεις φύγει, απορώ.
Απορώ, απορώ,
κλαίω αγάπη μου και απορώ,
αχ! γιατί σ’ έχασα ψάχνω να βρω,
μα δεν μπορώ, μα δεν μπορώ.
Ενώ επίστευα τρελά πως μ’ αγαπούσες
εσύ μου άφησες ερείπια σωρό,
μες στην καρδιά σου τι παράπονα κρατούσες,
τι σου `χω φταίξει κι έχεις φύγει, απορώ.
Απορώ, απορώ,
κλαίω αγάπη μου και απορώ,
αχ! γιατί σ’ έχασα ψάχνω να βρω,
μα δεν μπορώ, μα δεν μπορώ,
μα δεν μπορώ.
במבוכה ועינים דומעות
על הבית הריק שלנו אהובתי אני מתבונן,
אני שהכל הקרבתי למענך
מה אני אשם שאת עוזבת, אני משתומם.
אני משתומם אני משתומם
אני בוכה אהובתי ומשתומם
אח! מדוע אבדתי אותך אף שאני מתאמץ למצוא
אבל איני יכול, אבל איני יכול
אני האמנתי כמטורף שאת אוהבת אותי
את נטשת אותי כעיי חורבות
בתוך לבבך איזה סבל נשאת
מה אני אשם שאת עוזבת אני משתומם.
אני משתומם אני משתומם
אני בוכה אהובתי ומשתומם
אח! מדוע אבדתי אותך אף שאני מתאמץ למצוא
אבל איני יכול, אבל איני יכול
אבל איני יכול.
dovik © 27.11.2010