תחינה
Η θάλασσα στα βάθη της πήρ’ έναν ναύτη
η μάνα του, ανήξερη, πηγαίνει κι ανάφτει
στην Παναγία μπροστά ένα υψηλό κερί,
για να επιστρέψει γρήγορα και ναν’ καλοί οι καιροί
και όλο προς τον άνεμο στήνει τ’ αυτί...
Αλλά ενώ προσεύχεται και δέεται αυτή,
η εικών ακούει, σοβαρή και λυπημένη,
ξεύροντας πως δε θά `λθει πια ο υιός που περιμένει...
הים לקח למעמקים מלח אחד
אמא שלו שאינה יודעת, נוטלת ומדליקה
לפני הבתולה הקדושה נר גבוה
כדי שיחזור מהר , ומזג האויר יהא נאה
ואוזנה קשובה לרחש הרוח
אבל בזמן שהיא מתפללת ומתחננת
האיקונה שומעת ברצינות ובצער
תוך ידיעה שלא יחזור עוד הבן לו היא מחכה
dovik © 27.11.2010