אמרי לי
Κούρνιαζες σαν το πουλάκι
μες στα στήθεια μου,
σου `χα δώσει την καρδιά μου
και την αλήθεια μου.
Και φτερούγισες μια νύχτα
με αδύνατα φτερά,
κι έγιν’ η χαρά μας πίκρα,
δάκρυα και συμφορά.
Και τώρα που σε δέρνουν αστραπές
για πες μου που κουρνιάζεις τις νυχτιές,
για πες μου τον καημό σου που τον λες,
για πες μου γιατί έφυγες και κλαις.
Κούρνιαζες στην αγκαλιά μου
περιστέρι μου,
σου `χα σκέπη την καρδιά μου
και το χέρι μου.
Σου `χα σκέπη την καρδιά μου
κι ένα χέρι αντρικό,
τώρα πια δε θα `χεις ταίρι
μες στον κόσμο τον κακό.
Και τώρα που σε δέρνουν αστραπές
για πες μου που κουρνιάζεις τις νυχτιές,
για πες μου τον καημό σου που τον λες,
για πες μου γιατί έφυγες και κλαις.
את קיננת כצפור
בתוך החזה שלי
נתתי לך את לבי
ואת ישותי
ולילה אחד התנופפת
עם נוצות עמומות
ושמחתנו הפכה למרירה
דמעות וצער
ועכשיו שהכו בך הברקים
אמרי לי היכן את מקננת בלילות
אמרי לי על געגועיך מה יש לך לומר
אמרי לי מדוע עזבת בוכיה
מקננת בחבוקי
יונה שלי
מצאת מקלט בלבי
ובידי שלי
מצאת לך מקלט בלבבי
ביד גברית
עכשיו כבר אינך בת זוג
בעולם הרע הזה
ועכשיו שהכו בך הברקים
אמרי לי היכן את מקננת בלילות
אמרי על געגועיך מה יש לך לומר
אמרי לי מדוע עזבת בוכיה
dovik © 27.11.2010