שתי כוסות שבורות

Υπάρχω κι όμως λόγος δεν υπάρχει
αφού εμείς δεν είμαστε μαζί
του πόνου είναι άνιση η μάχη
κι εσένα συναντώ κάποια στιγμή
και μου ζητάς εσύ να σε ξεχάσω
μα δε ρωτάς εγώ αν σ’ αγαπώ
το βλέμμα μου γυρίζω πριν να κλάψω
στα χέρια μου δυο δάκρυα κρατώ

Δυο σπασμένα ποτήρια
μεσ’τα χέρια μου έσφιγγα
με μάτωναν πονούσα μα μπροστά σου δεν έκλαιγα
Στην παλάμη το δάκρυ
την αγάπη μου σκότωσες
κι η ψυχή που πονούσε σ’αγαπάω σου φώναζε

Υπάρχω κι όμως λόγος δεν υπάρχει
κι αισθάνομαι πως είμαι στο κενό
ο έρωτας το όνομά σου θα’χει
και στη καρδιά μου θα σε συναντώ
Μπρος στο καθρέφτη είπα να ξεχάσω
τον εαυτό μου όμως ξεγελώ
στον γκρίζο ουρανό φωτιές θ’ανάψω
θα σβήσω με δυο δάκρυα απ’τον καημό


אני קיים אך לא קיימת סיבה
היות ואנחנו לא יחד
קרב הכאב אינו שווה
ואותך אני פוגש מתישהו
ואת מבקשת ממני לשכוח אותך
אך אינך שואלת אם אני אוהב אותך
את מבטי אני מפנה בטרם אבכה
בידי אני אוחז שתי דמעות

שתי כוסות שבורות
צמודות בכפות ידיי החזקתי
הן גרמו לי לדמם איך בפניך לא בכיתי
בכף היד הדמעה
את אהבתי הרגת
והנפש שכאבה ,"אני אוהב אותך" זעקה לך

אני קיים אך לא קיימת סיבה
ואני חש כמה ריק סביבי
האהבה תישא את שמך
ובלבי אפגוש אותך
אל המראה אמרתי שאשכח
אך את עצמי אני מטעה
בשמיים האפורים אבעיר אש
אדעך מהמועקה בשתי דמעות

www.iliosradio.com © 06.02.2011

Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info