המלט בגשם
Με πέτσινη ρεπούμπλικα και μαύρη καπαρντίνα
τι παριστάνει ένα παιδί σ’ αυτή την εποχή
Τα είδωλα του σινεμά δεν είναι στην Αθήνα
Παρά μονάχα μες στη γη και πέρα απ’ τη βροχή
Ντυμένος Άμλετ στη βροχή κοιτάζω μιαν αφίσα
Κι ένα χρυσό περίστροφο μια γάμπα που τρυπά
Και λέω πως οι άνθρωποι που όλα τα κερδίσαν
Σαν κούκλες είναι που γελούν μες στις βιτρίνες πια
Κρυστάλλινα τα πόδια σου και κρύσταλλα καπνίζεις
Με χιόνι τα παπούτσια σου και χιόνι το παλτό
Τη στάχτη του τσιγάρου σου, στα χέρια μου αγγίζεις
Μα εγώ μετρώ τι μου ζητάς και πόσα σου χρωστώ
Ντυμένος Άμλετ στη βροχή γυρνώ στην επαρχία
Ζητώ να βρω ποιος μου `δωσε τσιγάρο μια στιγμή
Ποιος άγνωστος με πίστεψε πως θα `ναι επιτυχία
Χωρίς εμένα αν παιχτεί το έργο στη σκηνή
בכובע פדורה* מעור ומעל שחור ארוך
למה מתחזה ילד בתקופה הנוכחית
כוכבי הקולנוע לא נמצאים באתונה
אלא באדמה בלבד ומעבר לגשם
לבוש המלט בגשם, מביט במודעה
ובאקדח מוזהב הדוקר רגל
ואני ואמר שהאנשים שאת הכל הרוויחו
הם כמו בובות הצוחקות כבר מעבר חלונות הראווה
רגליך כקריסטל סבירות וקריסטלים אתה מעשן
עם שלג בנעליך ושלג המעיל
אפר הסיגריה שלך נוגעת בידיי
אך אני סופר את מבוקשך וכמה אני חייב לך
לבוש המלט בגשם, אני מסתובב בערי השדה
למצוא את שנתן לי סיגריה לרגע
איזה אלמוני האמין לי, האם תהיה זו הצלחה
אם תועלה ההצגה בלעדי על הבמה.
www.iliosradio.com © 07.02.2011