גוף הזבקיקו שלך
Εσύ φιγούρα καραβίσια
και `γώ μια θάλασσα που σε κυκλώνει
να μη μ’ αφήνεις μόνη
Εσύ ανοίγεις τα πανιά
και `γω την αγκαλιά μου ν’ αρμενίζεις
να φεύγεις να γυρίζεις
Μεσ’ στο ζεϊμπέκικο κορμί σου
ταξιδεύεις όλα εκείνα που αγαπώ
κύμα η ψυχή μου και θυμήσου
για δρόμο δίχως γυρισμό
για ένα ταξίδι είμαι κι εγώ
μεσ’ στο ζεϊμπέκικο κορμί σου
Εσύ ανοίγεσαι βαθιά
και βρέχω χίλια χάδια στο σκαρί σου
σαν σπάω στο φιλί σου
Τους καιρούς μην τους φοβάσαι
σε λιμάνια δεν κοιμάσαι
έχεις λύσει τα σκοινιά
άγριο πράγμα η ομορφιά
אתה דמות של ספינה
ואני הים שמכתר אותך
שלא תשאיר אותי לבד
אתה פורש מפרשים
ואני את זרועותיי, שתוכל להפליג
לעזוב, לשוב
בתוך גוף הזבקיקו (הגאה, החזק, הגברי ) שלך
אתה מסיע את כל מה שאני אוהבת
נשמתי היא גל, וזכור
שלדרך ללא חזרה
למסע אל תוך גוף הזבקיקו שלך
גם אני נועדתי
אתה מפליג לעומק הים
ואני גשם שזולג אלפי ליטופים על (גופך) גוף ספינתך
ברגע שאני מתנפצת בנשיקתך
אינך פוחד מסערות
בנמלים אינך ישן
שחררת את החבלים
יופי הוא דבר פראי
www.iliosradio.com © 12.02.2011