שקט עמוק ירד

Έπεφτε βαθιά σιωπή
στο παλιό μας δάσο
"τρέξε να σε πιάσω"
μου χες πρωτοπεί
Και όταν έτριζε η βροχή
στα πεσμένα φύλλα,
πόση ανατριχίλα
μέσα στην ψυχή.

Κίτρινο πικρό κρασί,
κίτρινο φεγγάρι,
φεύγαν οι φαντάροι
έφευγες και συ.
Κι είχες μέσα στην ματιά
ένα σκούρο θάμπος,
ένα σκούρο...σάμπως
να ‘πεφτε η νυχτιά

Κάποια κόκκινη πληγή
που δεν λέει να κλείσει,
το μικρό ξωκλήσι
δίπλα στην πηγή
Και μια κίτρινη σιγή
στο παλιό μας δάσο,
πώς να σε ξεχάσω
που σε πήρε η γη


שקט עמוק ירד
על היער הישן שלנו
רוץ שאתפוס אותך
אמרת לי לראשונה
וכאשר הגשם פיצפץ
על העלים שנשרו
איזה צמרמורת
בנשמה

יין זהוב ומר
ירח צהוב
החיילים נסעו
נסעת גם אתה
והיה לך במבטך
ערפול כהה
כהות
כמו זה של לילה שיורד

פצע אדום
שממאן להגליד
הכנסיונת הקטנה
ליד הבאר
והס צהוב
ביער שלנו הישן
איך אוכל לשכוח אותך
עכשיו כשהאדמה לקחה אותך

www.iliosradio.com © 13.02.2011

Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info