הרמקולים של הלילה
Μεσάνυχτα στο ξέφωτο στην έρημη πλατεία
φωνάζω πια δε σ’ αγαπώ και η φωνή μου σταματά
σε κάτι κτίσματα παλιά
και ξανακούω την ηχώ, να λέει πια δε σ’ αγαπώ
να λέει πια δε σ’ αγαπώ
Ξαναφωνάζω δυνατά κι είπα ξανά δε σ’ αγαπώ
με μια φωνή σαν κεραυνό στη μαύρη ησυχία
να ξανακούσω την ηχώ, να λέει πια δε σ’ αγαπώ
να λέει πια δε σ’ αγαπώ
Μα ίσως πήγα πιο κοντά ή πήγα κάπως μακριά
και δε λειτούργησαν καλά της νύχτας τα ηχεία
και κάπου χάθηκε το πια, και δεν ακούστηκε το πια
κι απ’ τις φωνής μου την ηχώ, άκουγα μόνο σ’ αγαπώ
άκουγα μόνο σ’ αγαπώ, άκουγα μόνο σ’ αγαπώ….
שעת חצות במקום הריק של הכיכר השוממת
אני זועק: "אני לא אוהב אותך יותר" אך קולי נעצר
ובמבנים ישנים
אני שומע את ההד שאומר: אני לא אוהב אותך יותר
שאומר: אני לא אוהב אותך יותר
אני זועק שוב יותר חזק ואמרתי שוב: :אני לא אוהב אותך
עם קול כמו רעם בשקט השחור
לשמוע שוב את ההד שאומר: אני לא אוהב אותך יותר
שאומר: אני לא אוהב אותך יותר
אבל אולי התקרבתי טיפה יותר אולי התרחקתי יותר מידי
ורמקולי הלילה לא פעלו נכונה
והיכן שהו נעלם היותר, ולא נשמע היותר
ומהד קולי שמעתי רק: אני אוהב אותך
שמעתי רק: אני אוהב אותך, אני אוהב אותך
www.iliosradio.com © 13.02.2011