ישנן שעות בין ערביים
Εγώ γιορτάζω πάντα όταν πονάω
κι άσπρα φορώ όταν πενθώ
να με λυπούνται οι άλλοι δεν το πάω
και κάνω πως δε σ’ αγαπώ
Δεν ταίριαξα στις λογικές του κόσμου
δεν μ’ είχε η αγάπη στα δεξιά
καλύτερός μου φίλος ο εαυτός μου
και κολλητή μου η μοναξιά
Μα είναι κάτι δειλινά
που άλλο δεν αντέχω
λέω θα πάρω τα βουνά
λέω θα τρελαθώ
και απαιτώ να `ρθεις ξανά
και απαιτώ να σ’ έχω
έστω και για μια φορά
πριν να σκοτωθώ
Εγώ είμαι μυστήρια ιστορία
κόντρα πηγαίνω στον καιρό
και βάζω την καρδιά μου τιμωρία
αν καταλάβω πως πονώ
Κομμάτια κι αν με κάνει η ορφάνια
λέξη για σένανε καμιά
το βράδυ με κοιμίζει η περηφάνια
και με ξυπνάει η ερημιά
אני תמיד חוגג כשאני כואב
ולובש לבן שכאני מתאבל
אני כול שאת את רחמיהם של האחרים
ומשחק כאילו איני אוהב אותך
הגיון העולם לא תאם לי
האהבה לא הייתה לימיני
חברי הטוב הוא אני בעצמי
והבדידות חברתי הנאמנה
אך ישנן שעות בין ערביים
שאני לא יכול יותר
אני חושב לברוח אל ההרים (להתבודד)
אני חושב להשתגע
ודורש שתשובי חזרה
ודורש שתהיי שלי
ולו לפעם אחת
בטרם אשלח יד לעצמי
אני עסק משונה
ההולך נגד הזרם
מעניש את ליבי
ברגע שארגיש כאב
גם אם היתמות פירקה אותי לחתיכות
מילה לא אומר בגנותך
בערב מרדימה אותי הגאווה
ושממה פוקחת לי את עיניים
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 17.02.2011