שוב נכלה הנר
Χαμένος είναι ο ουρανός
κι εγώ θαμμένος ζωντανός
στης απονιάς τ’ αμπάρι,
τρίζουν στις πόρτες κλειδαριές
κι απ’ τις ανάσες τις βαριές
ύπνος που να με πάρει.
Κάηκε πάλι το κερί κι οι στεναγμοί με ζωνουν,
όσοι πεθαίνουν, τυχεροί γιατί δε μαραζώνουν,
γιατί δε μαραζώνουν.
Χαμένος είναι ο ουρανός
κι εγώ θαμμένος ζωντανός
στης λησμονιάς την άκρη,
μαύρη η ψυχή μου και βαρειά
και μόνος φίλος στη βραδιά,
του στεναγμού το δάκρυ.
Κάηκε πάλι το κερί κι οι στεναγμοί με ζωνουν,
όσοι πεθαίνουν, τυχεροί γιατί δε μαραζώνουν,
γιατί δε μαραζώνουν.
השמים נעלמים
ואני קבור בחיים
בירכתי שרירות הלב
המנעולים חורקים דלתות
ומשאון הנשימות הכבדות
איני יכול לעצום עין
שוב נכלה הנר ואנחות מכתרות אותי
ברי המזל הם המתים כי לא קמלים
כי לא קמלים
השמים נעלמים
ואני קבור בחיים
בשיפולי הנשייה
נישמתי קודרת וכבדה
והחבר היחידי הוא בלילות
דמעת התייפחות
שוב נכלה הנר ואנחות מכתרות אותי
ברי המזל הם המתים כי לא קמלים
כי לא קמלים
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 26.02.2012