Δε φταις εσύ לא אשמתך
Ολα μέχρι εδώ τα λόγια κι οι θυμοί
και κάποιοι εγωϊσμοί
είδα μ’άλλα μάτια τη ζωή
κουράστηκα κοντά σου πολύ
και δεν μπορώ να μείνω όσο κι αν θες
δεν μπορώ
Δε φταις εσύ που θα φύγω
μα φοβάμαι σε λίγο
δεν θ’αντέξω κοντά σου να ζω
Δε φταις εσύ που πεθαίνω
νιώθω σαν σώμα ξένο
στην αγάπη μας από καιρό
Κάθε μέρα που περνάει
σαν πληγή πονάει
Άλλαξαν πολλά κι ανάμεσά μας πια
φωλιάζει η μοναξιά
ούτε ένα σημείο επαφής
δεν έχουμε γι’αυτό μην πεις
να μείνω εδώ και να υποκριθώ
δεν μπορώ
Δε φταις εσύ που θα φύγω
μα φοβάμαι σε λίγο
δεν θ’αντέξω κοντά σου να ζω
Δε φταίς εσύ που πεθαίνω
νιώθω σαν σώμα ξένο
στην αγάπη μας από καιρό
כל המילים והכעס עד כה
וכמה אנוכיות
ראיתי בעניים חיים אחרים
אני עייף מאוד מהקרבה אלייך
ואני לא יכול להישאר כפי שאת רוצה
אני לא יכול
לא אשמתך שאני יעזוב
אבל אני חושש קצת
אני לא מוכן לסבול לחיות קרוב אליך
לא אשמתך שאני גוסס
אני מרגיש כמו גוף זר
באהבה הארוכה שלנו
כל יום שעובר
כמו פצע כואב
הם השתנו מאוד, ובינינו כבר
מקננת הבדידות
וגם לא נקודת מגע
אין לנו מה לומר זה לזו
להישאר כאן ולהעמיד פנים
אני לא יכול
לא אשמתך שאני יעזוב
אבל אני חושש קצת
אני לא מוכן לסבול לחיות קרוב אליך
לא אשמתך שאני גוסס
אני מרגיש כמו גוף זר
באהבה הארוכה שלנו
כל יום שעובר
כמו פצע כואב
duduis555 © 01.01.2018