אבי
Στα χέρια της μητέρας μου, κοιμόταν ο πατέρας μου
και η ζωή ξημερώνει στα παιδικά μου μάτια.
Και το πρωί που έφευγε, μια ακτίνα του ήλιου ξέφευγε
και χόρευε στο βήμα του αργά στα σκαλοπάτια.
Στο μεσιανό του δάκτυλο μια φαγωμένη βέρα
κι ανάμεσα στα χείλη του μια ήσυχη γραμμή.
Δε μίλαγε μα δάκρυζε, στην πρώτη καλημέρα,
λόγια είναι τα δάκρυα, κρυμμένα στα κορμί.
Τους δρόμους που περπάταγε, ασίκικα τους πάταγε
κι ας ήταν ο πατέρας μου σκαρί συνηθισμένο.
Στους ουρανούς αρμένισε και το σακάκι ανέμισε,
καιρός πάει που έφυγε μα εγώ τον περιμένω.
בין זרועות אימי ישן לו אבי,
וכך החיים הפציעו בעיניי ילדותי.
ובבוקר שיצא, קרן שמש ברחה מנתיבה
ובאיטיות רקדה בין צעדיו
פזמון:
באצבעו האמצעית טבעת נישואין בלויה
,ואת שפתיו הפריד פס חיוך שקט .
הוא לא דיבר אך דמעה זלגה מעיניו בשמעו את "בוקר הטוב " הראשון
כי הדמעות הן מילים חבויות בגוף
בדרכים שהתהלך דרך דריכה גאה,
גם אם אבי דמה לכלי שיט פשוט.
הפליג לו לשמיים ומעילו ברוח התנופף,
זמן רב עבר מאז לכתו , אך אני עדיין ממתין לו.
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 20.01.2007