מכתב למר גאטסוס
Το σπασμένο βιολί του κόσμου ακόμα ουρλιάζει Στα νωπά σπαρμένα χωράφια η μέρα χαράζει Φαντάροι χορεύουν τις νύχτες σε άδειες ταβέρνες Δελφίνια στο πέλαγο μόνα, νεράκι στις στέρνες Νησιά ταξιδεύουν στον ήλιο, κανείς δε μιλάει Την Άνοιξη όλοι προσμένουν Κι αυτή προσπερνάει Όλα κύριε Νίκο είναι εδώ Όπως τα άφησες εσύ κι όπως τα ξέρεις Από της λύπης τον καιρό Κι όταν γυρίσεις και σε δω Μέσα στη στάμνα τη χρυσή νερό να φέρεις Της λησμονιάς πικρό νερό Το πιστό σκυλί της Ιθάκης στα πόδια σου κλαίει Και η καλή, παλιά Περσεφόνη τραγούδια σου λέει Η φωτιά πληγή που σε καίει, δε λέει να γιάνει Το πικρό το όνειρο φταίει του αδελφού Μακρυγιάννη Πόσο ακόμα ραγιάδες η Κρήτη κι η Μάνη Σκοτεινές μαυροφόρες, μανάδες στου Οδυσσέα το χάνι		כינורו השבור של העולם עדיין מיילל על השדות הזרועים השחר עולה חיילים רוקדים בלילות בטברנות ריקות דולפינים שוחים לבדם בים, מים מעטים במקוואות איים מפליגים בשמש, איש אינו מדבר לאביב כולם ממתינים אך הוא מעלינו חולף הכל מר ניקוס נמצא עדיין כאן כפי אותם שעזבת וכפי אתה מכיר שאותם עוד מזמן העצב וכשתשוב ואותך אראה הבא לנו מים בתוך כד זהוב מים מרים של שככחה כלבה הנאמן של איתקה על רגלך בוכה פרספונה הטובה והזקנה שירים שרה לך האש, שכפצע אותך מבעירה ממאן להגליד חלומם המר של גיבורי חופש של העבר בכל הוא אשם עוד כמה זמן נשאר שפופי ראש! כרתים ומני כאמהות אפלות, לבושות בשחור רוכנות על קברי יקירים
GLGGM www.iliosradio.com, Angelo Raphael © 29.01.2007

Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info