נכרת מאימי
Απ’ τη μάνα μου διωγμένος κι από αγάπη ορφανός
έκανα τους δρόμους ζηλευτό παλάτι μου ωωω
και τους πάγκους μέσ’ τα πάρκα για κρεβάτι μου
Σαν τη ρημαγμένη χώρα για τη δόλια μου καρδιά
κι αν οι ομορφιές μου όλες με κλωτσήσανε
η ψυχή κι η αρχοντιά μου δε μ’ αφήσανε
Απ’ τη μάνα μου διωγμένος κι από σένα μακριά
τη σκληρή μου αλητεία βασανίζομαι
μια ζωή καταστραμμένη συλλογίζομαι
נכרת מאימי ויתום מאהבתי
עשיתי את הרחובות לארמוני בר הקנאה
ואת הספסלים בפארק למטתי
לבי האומלל הינו כארץ חרבה
ואם כל הדברים היפים שבי פנו לי עורף
הנשמה ואצילותי לא אבדו
נכרת מאימי וממך רחוק
כסובל בתוך האמת הקשה שלי
אני משער שהחים הרוסים
dovik © 11.11.2007