חופים , שקיעות
Βραδιάζει γύρω κι η νύχτα
απλώνει σκοτάδι βαθύ
κορίτσι ξένο σαν ίσκιος
πλανιέται μονάχο στην γη
Χωρίς ντροπή, αναζητεί
τον ήλιο που έχει χαθεί,
στα σκοτάδια να βρει
Μπορεί να το ‘χουν πλανέψει
ακρογιαλιές δειλινά
και σκλαβωμένη για πάντα
κρατούνε την δόλια καρδιά
Μπορεί ακόμα μπορεί,
να έχει πια τρελαθεί
και τότε ποιος θα ρωτήσει
να μάθει ποτέ το γιατί
בערב כשסביב הלילה
משתרע באפלה עמוקה
נערה זרה כצל
תועה לבד בארץ
ללא בושה מבקשת
את השמש שאבדה
עם בוא החשיכה
צריך שתהיינה תשוקות
לחופים ושקיעות
ושתמיד עבדות תשמר
ללב הסובל
צריך, עדין צריך
שיהיה עוד שגעון
ואז למישיבקש ללמוד
אף פעם -למה
dovik © 11.11.2007