יום ראשון המעונן
Συννεφιασμένη Κυριακή,
μοιάζεις με την καρδιά μου
που έχει πάντα συννεφιά,
Χριστέ και Παναγιά μου.
Όταν σε βλέπω βροχερή,
στιγμή δεν ησυχάζω.
μαύρη μου κάνεις τη ζωή,
και βαριαναστενάζω.
Είσαι μια μέρα σαν κι αυτή,
που ‘χασα την χαρά μου.
συννεφιασμένη Κυριακή,
ματώνεις την καρδιά μου.
יום ראשון המעונן
הנך דומה ללבי
שהינו תמיד מעונן
אלוהים שלי
כשאני רואה אותך גשום
איני שקט לרגע
השחרת את חיי
ואני נאנח אנחה עמוקה
יום אחד תהיה כמוהו
שאבדתי את שמחתי
יום ראשון המעונן
אתה פוצע את לבי
dovik © 11.11.2007