את גוססת לבד
Αχ στης ζωής τη στράτα αργοσβήνεις μόνη
δίχως να `χεις καμιά συντροφιά μαυρομάτα
πώς κλαίω και θρηνώ για τα γλυκά σου νιάτα
Αν σε απάτησε και σε τραυμάτισε
ο έρωτας που φωτίζει τα μάτια σου
τα πανάκριβα παλάτια σου
Η αγάπη μου θα σε γιατρέψει
και τ’ όνειρό σου το παλιό
θα ζωντανέψει
אח, את גוססת לבד ברחוב החיים
מבלי שתהיה לך איזו חברה, שחורת העינים
איך שאני בוכה ומבכה את נעוריך המתוקים
אם הוטעת ופגעה בך
האהבה שמדליקה את עיניך
את ארמונותיך שכה יקרים
אהבתי תרפא אותך
והחלום שלך הישן
יחיה מחדש
dovik © 01.12.2007