ניקולאס הדייג

Πρωί, πρωί γυρίσανε
τα τρεχαντήρια όλα,
μα ο Νικόλας ο ψαράς, ο ψαράς,
δε φάνηκε ακόμα, στη στεριά.

Μπρος στ’ ακρογιάλι στέκεται,
μια μάνα μαυροφόρα,
είναι αυτή π’ανησυχεί, π’ανησυχεί,
η μάνα του Νικόλα, του ψαρά.

Διστάζει ποιος να της το πει,
να την πληροφορήσει,
πως ο Νικόλας πνίγηκε, πνίγηκε
και πια δε θα γυρίσει, στη στεριά.

Πέρασαν μήνες, πέρασαν
κι η μάνα του Νικόλα,
με την ελπίδα στην καρδιά, στην καρδιά,
τον περιμένει ακόμα, στη στεριά.


השכם בבוקר חזרו
הספינות כולן,‏
אבל ניקולאס הדייג, הדייג
לא הופיע עדין על היבשה

אל מול החוף עומדת
אמא אחת לבושה שחורים,‏
הינה היא שדואגת דואגת
אמו של ניקולאס הדייג

מהססת מי יאמר לה
כדי שתבין
שניקולאס טבע, טבע
ושוב לא יחזור ליבשה

עברו חודשים עברו
ואמא של נקולאס
עם התקווה בלב, בלב
עדין מחכה לו על היבשה

dovik © 28.11.2008

Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info