 |
Στίχοι: Ηλίας Λυμπερόπουλος
Μουσική: Θανάσης Πολυκανδριώτης
Πρώτη εκτέλεση: Πόλυ Πάνου
Κάποτε θα `ρθει ο καιρός που θα το μάθεις
γι αυτό γελάω και δε σε παρεξηγώ.
Ίσως θα πρέπει όσα έπαθα να πάθεις
για να το μάθεις όπως το `μαθα κι εγώ...
Η ευτυχία δε μετριέται με παλάτια
και σε κανέναν η ζωη δεν τη χαρίζει
είναι ένας δρόμος που χαράζεται στ’ αγκάθια
καθένας μόνος του τη χάνει την κερδίζει.
Άντε αγόρι μου λοιπόν για τα παλάτια
μη λογαριάζεις τη δική μου την καρδιά
μα σαν βρεθείς στα μαρμαρένια σκαλοπάτια,
θα καταλάβεις, δακρυσμένος, μια βραδιά.
|  |
מילים: Ilias Lyberopoulos
lyrics
מוסיקה: Thanasis Polykandriotis
ראשית ביצועים: Poly Panou
מתישהו יגיע היום שבו תבין
לכן אני צוחקת ולא דנה אותך לכף חובה
אולי תצטרך לסבול כמו שאני סבלתי
בכדי ללמוד את מה שלמדתי אני
האושר לא נמדד בארמונות
ולאף אחד החיים לא מחלקים אותו ככה סתם
הוא כמו דרך הנסללת בתוך שדה קוצים
וכל אחד לבדו מאבד או מרוויח אותו בעצמו
אז קדימה, יקירי, אל הארמונות
אל נא תתחשב בו בליבי
אך כאשר תימצֵא על מדרגות השיש
ערב אחד, כשדמעות בעיניך, אתה תבין
| |
