Warning: session_start(): Cannot start session when headers already sent in /home/stixoi/public_html/core.php on line 23
stixoi.info: אמא'לה שלי
 
Σύνδεση

Εγγραφή

Πλαίσιο χρήσης
129933 Τραγούδια, 269263 Ποιήματα, 28913 Μεταφράσεις, 26571 Αφιερώσεις
 

אמא'לה שלי - 2387 Αναγνώσεις         
    

Στίχοι: Ιάκωβος Καμπανέλλης
Μουσική: Μάνος Χατζιδάκις
Πρώτη εκτέλεση: Λάκης Παππάς

Άλλες ερμηνείες:
Χαρούλα Αλεξίου
Ηλίας Λιούγκος
Μαρία Φαραντούρη
Φώτης Δήμας
Σόνια Θεοδωρίδου
Αλκίνοος Ιωαννίδης
Μάριος Φραγκούλης

Αχ, τι ντροπή, τέτοια ντροπή
μάνα μου και πως βγαίνει
όσο κι αν τρέξει ο ποταμός
μάνα μου δε την πλένει

Τι να μου κάνουν δάκρυα δυο
και στεναγμοί σαρανταδυό, μανούλα μου
τι κι αν το δάκρυ μου νωπό
βουβό το στόμα και πικρό, μανούλα μου

Και τρέχω κάποιον για να βρω
να με ρωτάει και τον ρωτώ
τι θα γενεί, τι θα γενεί
ποιος θα πονεί, ποιος θα πονεί
μανούλα μου, μανούλα μου


מילים: Iakovos Kabanellis
lyrics
מוסיקה: Manos Hatzidakis

ראשית ביצועים: Lakis Pappas

אחרים הופעות:
Haroula Alexiou
Ilias Liouykos
Maria Faradouri
Fotis Dimas
Sonia Theodoridou
Alkinoos Ioannidis
Marios Fraykoulis

אוי איזה בושה, בושה שכזאת
ואיך ניתן, אימי, להסירה
גם אם הנהר יזרום, אימי,
לא יצליח לשטפה

מה יעשו לי שתי דמעות
וארבעים ושתים הנחות אמא'לה שלי
מה אם דמעותי הן טריות
הפה אילם ומר, אמא'לה שלי

ואני רץ למצוא נפש חייה
שתשאלני ואשאל אותו
מה יהיה, מה יהיה
מי יכאב? מי יכאב
אמא'לה שלי אמא'לה שלי

 סיפור ללא שם הוא סיפור חייו של כל אחד מדייריו הזמניים של כוכב לכת זה, למרות ששם גיבור הסיפור מוכר לכל ואף מגובה ברשומים ובאלף אלפי רשימות. סיפור שמתחיל לרוב ברגע האינטימי ביותר של זוג אוהבים וסופו ידוע לכולנו. התרחשויות באמצע הסיפור הן כה שונות אך גם כה דומות עבור כולם אבל הן תמיד המהות והמשמעות של העולם עבוד כל גיבור.

"סיפור ללא שם" היה גם שמו של מחזה של IAKOVOS KABANELLIS שעלה על בימת אחד התאטראות של אתונה בשנת 1959 ו- MANOS HATZIDAKIS הלביש אותה בגאוניות המוזיקלית שלו. שלוש שנים אחר כך 2 משירי ההצגה, הנוכחי והשיר בשם KIR MIHALIS מצאו מקום להצגה מוזיקלית ODOS ONEIRON = רחוב החלומות ש-HATZIDAKIS היה אחראי למוזיקה שלה שהיתה עיקר הצגה.

רוב חברנו כאן נמצאים קרוב לפסגת הגרף המתאר מתמטית את חיינו, חלק עוד בעלייה וחלק כבר במדרון הנגדי ולצער כולנו רבים מאתנו כבר חווינו את הרגשת היתמות. זו עובדה עצובה וכואבת שהיגיון מכתיב את קבלתה בהבנה אך הלב מסרב להשלים. האנשים האוהבים שמסתלקים חיים תמיד בלב ובמחשבות. רק ברגע שנעלמים משם הם באמת מתים.

אריה ידידי, בהיותך "PUSHER" בלתי נלאה של מוזיקה יוונית בפורומים וגורם להתמכרות עמוקה יותר כל יום מחדש, חיפשתי שיר על מנת לנסות להקל ולו במקצת על כאבך בהסתלקותה מהעולם של אמך ז"ל, שיר על אמא. יחד איתו קבל נא חיבוק חזק ותהיה בטוח שכולנו איתך בשעות קשות אלו.
   www.iliosradio.com © 12-02-2011 @ 08:28

Πρέπει να συνδεθείς για να μπορείς να καταχωρίσεις σχόλιο