 |
Στίχοι: Νίκος Παπάζογλου
Μουσική: Νίκος Παπάζογλου
Πρώτη εκτέλεση: Νίκος Παπάζογλου
Άλλες ερμηνείες:
Χαρούλα Αλεξίου
Γιώργος Νταλάρας
Ελευθερία Αρβανιτάκη
Μα γιατί το τραγούδι να `ναι λυπητερό
με μιας θαρρείς κι απ’ την καρδιά μου ξέκοψε
κι αυτή τη στιγμή που πλημμυρίζω χαρά
ανέβηκε ως τα χείλη μου και με `πνιξε
φυλάξου για το τέλος θα μου πεις
Σ’ αγαπάω μα δεν έχω μιλιά να στο πω
κι αυτό είναι ένας καημός αβάσταχτος
λιώνω στον πόνο γιατί νιώθω κι εγώ
ο δρόμος που τραβάμε είναι αδιάβατος
κουράγιο θα περάσει θα μου πεις
Πώς μπορώ να ξεχάσω τα λυτά της μαλλιά
την άμμο που σαν καταρράχτης έλουζε
καθώς έσκυβε πάνω μου χιλιάδες φιλιά
διαμάντια που απλόχερα μου χάριζε
θα πάω κι ας μου βγει και σε κακό
Σε ποιαν έκσταση απάνω σε χορό μαγικό
μπορεί ένα τέτοιο πλάσμα να γεννήθηκε
από ποιο μακρινό αστέρι είναι το φως
που μες τα δυο της μάτια πήγε κρύφτηκε
κι εγώ ο τυχερός που το `χει δει
Μες το βλέμμα της ένας τόσο δα ουρανός
αστράφτει συννεφιάζει αναδιπλώνεται
μα σαν πέφτει η νύχτα πλημμυρίζει με φως
φεγγάρι αυγουστιάτικο υψώνεται
και φέγγει από μέσα η φυλακή
Πώς μπορώ να ξεχάσω τα λυτά της μαλλιά
την άμμο που σαν καταρράχτης έλουζε
καθώς έσκυβε πάνω μου χιλιάδες φιλιά
διαμάντια που απλόχερα μου χάριζε
θα πάω κι ας μου βγει και σε κακό
|  |
מילים: Nikos Papazoylou
lyrics
מוסיקה: Nikos Papazoylou
ראשית ביצועים: Nikos Papazoylou
אחרים הופעות:
Haroula Alexiou
Yioryos Dalaras
Eleftheria Arvanitaki
מדוע לשיר להיות עצוב
שכאילו נותק בבת אחת מלבי
וברגע זה כששמחה מציפה אותי
עלה על דל שפתי וחנק אותי
הישמר לסוף, תאמרי לי
אני אוהב אותך אך נעתקו המלים מפי לומר לך זאת
וזו מועקה שלא ניתן לשאת
ונמס בכאב כי גם אני חש
והדרך בה אנו הולכים היא בלתי עבירה
החזק מעמד, תאמרי לי
איך אוכל לשכוח את שערה הפזור
את החול שכמו מפל שטף אותי
כשרכנה עלי, אלפי נשיקות
אבנים יקרות העניקה ברוחב לב
אלך אליה גם אם יאונה לי רע
איזה שכרון חושים, איזו ריקוד מכושף
הולידו יצור מיוחד זה
איזה כוכב מרוחק הוא מקור האור
שבנה קנו בשתי עיניה
ואני בר המזל שראה אותו
במבטה טפח שמיים קט
רועם, מתענן, מתערבל
אך כשהלילה יורד נשטף באור
כאין לבנה של חודש אוגוסט זורחת
ומאיר את בית הכלא שבו
איך אוכל לשכוח את שערה הפזור
את החול שכמו מפל שטף אותי
כשרכנה עלי, אלפי נשיקות
אבנים יקרות העניקה ברוחב לב
אלך אליה גם אם יאונה לי רע
| |
