 |
Στίχοι: Βασίλης Τσιτσάνης
Μουσική: Βασίλης Τσιτσάνης
Πρώτη εκτέλεση: Μαρίκα Νίνου & Πρόδρομος Τσαουσάκης
Πέφτουν οι σφαίρες σαν το χαλάζι
κι ακουμπισμένος σ’ ένα δεντρί
ο τραυματίας αναστενάζει
και τη μανούλα του ζητάει για να δει.
Η νοσοκόμα μόλις ακούει
το παλληκάρι να την καλεί,
τρέχει κοντά του, τον αγκαλιάζει
και σαν μανούλα του του δένει την πληγή.
Γλυκοξυπνάει και γύρω βλέπει
κι άλλους λεβέντες στο θάλαμο.
Χαμογελάει, μα και δακρύζει
κι η νοσοκόμα του γλυκαίνει τον καημό.
"Γλυκιά κοπέλα πώς θα μπορέσω
από κοντά σου να χωριστώ;"
κι αυτή του λέει: "Δε θα σ’ αφήσω.
κι εγώ σ’ αγάπησα και θα σε παντρευτώ".
|  |
מילים: Vasilis Tsitsanis
lyrics
מוסיקה: Vasilis Tsitsanis
ראשית ביצועים: Marika Ninou & Prodromos Tsaousakis
נופלים הכדורים כמו ברד
ובהשענותו על עץ אחד
נאנח הפצוע
את אמו הוא מבקש לראות
ורק שומעת האחות
את הבחור קורא לה
ממהרת קרוב אליו ואותו מחבקת
וכמו אמא שלו את פצעו חובשת
מתעורר רגוע ומביט סביב
גם בחורים אחרים בחדר
מחייך, אבל מזיל דמעה
והאחות מרגיעה את המסכן
בחורה מתוקה איך אוכל"
להפרד מקרבתך
והיא עונה לו: לא אנטוש אותך
גם אני אותך אוהבת ועמך אתחתן
| |
