ציפורי השאול
Φαρμακωμένος ο καιρός παραμονεύει
μες τα στενά του κάτω κόσμου να σε βρει
και δεκατρείς αιώνες άνεργος γυρεύει
την κιβωτό σου και το αίμα να σου πιει
Σε καρτερούν μαστιγωτές και συμπληγάδες
μες τα μαλάματα μια νύφη ξαγρυπνά
κι έχει στ’ αυτιά της κρεμασμένες τις Κυκλάδες
κι ειν’ το κρεβάτι της λημέρι του φονιά
Κρυφά τα λόγια τα πικρά μες το κοχύλι
κρυφά της θάλασσας τα μάγια στο βοριά
θα σβήσει κάποτε στο σπίτι το καντήλι
και μήτε πόρτα θα `βρεις μήτε κλειδαριά
Του κάτω κόσμου τα πουλιά και τα παγώνια
με φως και νύχτα σου κεντούν μια φορεσιά
άνθρωποι τρίζουν κι ακονίζουν τα σαγόνια
πηδούν και τρέχουν και σε φτάνουν στα μισά
שטוף רעל הזמן אורב למצוא אותך
בסמטאות השאול
ושלושה עשרה מאות שנה מובטל
מחפש את תיבת הנוח שלך ואת דמך לשתות
מצפים לך צולפים בשוט ומעברים מסוכנים בדרכך
בין אוצרות כלה אינה עוצמת העין
על תנוכי אוזניה כעגילים האיים הקיקלדים
ומיטתה היא מערת המחבוא של הרוצח
בתוככי הצדף מוסתרות המילים המרות
אי שם בצפון כישופי הים מוסתרים אף הם
יבוא זמן והעששית תכבה בבית
ולא תוכל (בשובך) למצוא לא דלת ואף לא את מנעולה
ציפורי השאול והטווסים
באור וליל רוקמים לך מלבוש
בני אדם חורקים ומשייפים את לסתותיהם
הם קופצים רצים ותופסים אותך מאמצע הדרך
www.iliosradio.com © 27.11.2010