המכוניות
Τ’ αυτοκίνητα που τρέχουν
την Ομόνοια διατρέχουν και ακούν
κάποια ανθρώπινα συντρίμια
κάποια ελληνικά αγρίμια να θρηνούν
Και πατώντας λίγο γκάζι
τ’ αυτοκίνητα με νάζι προσπερνούν
κάνοντας πως συζητάνε
το τιμόνι τους γυρνάνε να μη δουν
Πως τα φτιάχνουν τώρα Θεέ μου τ’ αυτοκίνητα
δίχως φρένο, μόνο γκάζι κι αεικίνητα
στολισμένα, γυαλισμένα κι ασυντήρητα
μόνο τρέχουν και δεν βλέπουν τ’ αυτοκίνητα
Τ’ αυτοκίνητα σβησμένα
σε μια μάντρα αραδιασμένα ξεψυχούν
αφημένα, σκουριασμένα
προσπαθούν απεγνωσμένα να σωθούν
Δίχως φρένο, δίχως γκάζι
δίχως το παλιό τους νάζι εκλιπαρούν
μην τυχόν από τους μόρτες
κι απ’ των μηχανών τους κόφτες διαλυθούν
המכוניות שנוסעות מהר
חוצות את כיכר אומוניה* ושומעות
שברי במי אדם
חיות פרא יווניות (של פעם) מקוננות
ובלחיצה קטנה על דוושת הגז
המכוניות מלאות בגחמה, עוקפות
בשחקן מדברות שיחת חולין
מסובבות את הגה, שמא יראו
אלוהים, איך בונים היום את המכוניות
בלי בלמים, רק עם גז ובלתי נחות
מקושטות, ממורקות ונטולות כל טיפול
רק רצות ואינן רואות, המכוניות
המכוניות כבויות
מסודרות במגרש, גוססות
עזובות, מחלידות
מנסות בכל דרך להינצל
בלי בלמים, ללא דוושת גז
ללא גחמת העבר שלהן, מתחננות
שמא מידי הקברנים
וחותכי המתכות, יפורקו
www.iliosradio.com © 22.04.2011