מוקדש
Και μετά τι μένει όλα γύρω είναι γκρίζα και μεσ’την κορνίζα η φωτογραφία σου Πρέπει να τη βγάλω πάει τώρα ένας μήνας και με τυραννάει όλο η απουσία σου Όσα μου’χεις τάξει όλα τα’χω φυλαγμένα κι ότι μου’χεις γράψει στη καρδιά μου το’κρυψα κι όταν ξεφυλλίζω τα γραμμένα ένα ένα άλλο δε θυμώνω που πολύ σ’αγάπησα Άγγελοι θα έρθουν να σε βρουν κι ένα τραγουδάκι θα σου πουν αφιερωμένο από έναν ξένο σε αυτούς που ξέρουν ν’αγαπούν Άραγε ποιος φταίει πια δεν έχει σημασία είσαι μακριά μου μα σε νιώθω δίπλα μου Μ’ενοχλεί που έχει το δωμάτιο ησυχία θέλω να ακούω τη φωνή σου, μίλα μου Άγγελοι θα έρθουν να σε βρουν κι ένα τραγουδάκι θα σου πουν αφιερωμένο από έναν ξένο σε αυτούς που ξέρουν ν’αγαπούν Έσβησα τα φώτα και στη φαντασία μου μέσα πήρα το φιλί σου κι αγκαλιά σε κράτησα Άλλο πια δεν έχω τι να πω τι να δηλώσω που σε θέλω τόσο που πολύ σ’αγάπησα...		ומה נשאר אחרי, הכל סביב אפור התמונה שלך שבמסגרת אני צריך להוציא אותה, עבר כבר חודש וההיעדרות שלך מענה אותי את כל מה שהבטחת לי אני שומר ואת כל מה שכתבת אני מחביא בתוך ליבי כאשר אני מדפדף במכתבים, אחד אחד אני כבר לא כועס על שאהבתי אותך כל-כך מלאכים יבואו למצוא אותך ושיר קטן יאמרו לך שמוקדש על-ידי זר לאלו שיודעים לאהוב במי האשמה, כבר אין לזה משמעות את רחוקה ממני אבל אני מרגיש אותך לידי מטריד אותי השקט שבחדר אני רוצה לשמוע את הקול שלך, מדבר אלי מלאכים יבואו למצוא אותך ושיר קטן יאמרו לך שמוקדש על-ידי זר לאלו שיודעים לאהוב כיביתי את האור ובדמיון שלי נישקת אותי והיית בזרועותי אין לי עוד דבר, מה אומר, מה אצהיר אני רוצה אותך כל-כך, אהבתי אותך כל-כך
liorc3po, Lior Cohen © 01.09.2017

Εκτύπωση από: http://www.stixoi.info