חסר שינה בתוך התא שלי
Απόψε πάλι θα ξαγρυπνήσω
μεσ’στο κελί μου το σκοτεινό
και στο σκοτάδι μου πικρά θα κλάψω,
για κάποια μάτια που ποτέ μου δεν ξεχνώ
και στο σκοτάδι μου πικρά θα κλάψω,
για κάποια μάτια που ποτέ μου δεν ξεχνώ.
Τιμωρημένος στη μοναξιά μου
πονώ μονάχος και ξαγρυπνώ,
για μιαν αχάριστη που γράψ’η μοίρα,
να κλαίω πάντα το σκληρό της χωρισμό,
για μιαν αχάριστη που γράψ’η μοίρα,
να κλαίω πάντα το σκληρό της χωρισμό.
Ηταν για μένα ο έρωτάς της
μια αμαρτία παντοτινή,
με δάκρυα πάντοτε θα την πληρώνω
σαν κολασμένος μεσ’στη μαύρη μου ζωή,
με δάκρυα πάντοτε θα την πληρώνω
σαν κολασμένος μεσ’στη μαύρη μου ζωή.
הלילה שוב תנדוד שנתי
בתוך התא שלי החשוך
ובחשיכה שלי אבכה מרה
על אילו העינים שאף פעם לא אשכח
ובחשיכה שלי אבכה מרה
על אילו העינים שאף פעם לא אשכח
נענש בתוך בבדידות שלי
כואב גלמוד וחסר שינה
בגלל כפויית טובה שמכתיבה את גורלי
שאבכה לעד על הפרידה הקשה ממנה
בגלל כפויית הטובה שמכתיבה את גורלי
שאבכה לעד על הפרידה הקשה ממנה
אהבתה היתה לי
לחטא נצחי
בדמעות אשלם על כך תמיד
כמקולל בחיי השחורים
בדמעת אשלם על כך תמיד
כמקולל בחיי השחורים
dovik © 28.11.2008